להבות

הקונוטציות של האש לרוב חיוביות.

"אש האהבה" נשמע נפלא לא?

"עיניים נפגשו והאש ניצתה".

אני כל החיים מסתובב עם אש אחרת והאש הזאת לא טובה בכלל.

זאת אש של חוסר שקט.

זאת אש שמתגברת כשאני מרגיש בודד.

היא נרגעת אחרי כל חיבוק אבל זה לא מחזיק זמן רב כי כנראה אדם כמוני צריך להרגיש מחובק כל הזמן וזה פשוט לא קורה.

בשבוע שעבר הגיעה תובנה שאולי החיפוש שלי אחרי זוגיות מגיע מהמקום של צורך בהנמכת הלהבות.

אני לא בעד כיבוי האש כי איזו שמחה נשארת לנו בחיים אם הכל בתוכנו כבוי.

אבל להרגיש בעירה פנימית זה גרוע בהרבה ואת זה רק אני מרגיש.

בניגוד לאחרים אני לא מחצין את הלהבות שלי ומי שסביבי לא יודע, חושב בטעות שאני אדם כל כך עדין ורגוע.

אני כותב את הבלוג הזה כדי להפסיק להתנצל.

גם כלפי עצמי.

כן, זה נכון.

אני מחפש זוגיות כדי להנמיך בתוכי את גובה הלהבות.

אבל אני לא רק לוקח אני גם נותן.

גם אני יודע להרגיע בערה פנימית, אני ממש טוב בזה.

גם אני יודע להקשיב, להכיל, להיות שם בשבילך... כן, אני יודע.

אולי אני לא כל כך טוב בליזום, אולי אני קצת ביישן בהתחלה(קצת הרבה) אבל לאהוב עד השמיים, לתת לך להרגיש שבשבילי תמיד
תוכלי להיות את בלי שארצה לשנות אותך לשניה אחת...

זה יעזור גם לך להנמיך את גובה הלהבות...אם יש לך להבות כמו שיש לי.

אז זה כל כך רע לרצות בזה? לחפש את זה?

זה לא!

את זה אני רוצה...

את זה אמשיך לחפש...