רוצים זוג מישקפיים לראייה לרחוק?(אחורה?)

אחרי גיל חמישים אנחנו צריכים לשמר עוד יותר על הבריאות שלנו.האתר הולך ונעשה "עציב" יותר ויותר.לפי שהיכרתם אותי מעט,הבה אשאיל לכם את המישקפיים שלי לראייה לרחוק(אחורה)כדי שתראו איך אני,ניצולת שואה,ילדה קטנה אז,רואה כיום,בהיותי סבתא, את שארע.לכן אביא שני קטעים מספרי"כַּמים לַיָם ניגרים":קטע קטן מההתחלה(מבוא)וקטע קטן מהסוף.
ימינו כמים הניגרים,כנהר הזורם לאיטו לים הזיכרונות.....כשאני דולה את הצדפים,הפנינים מגדות חיי-בקשיים-אני מביטה בחיבה.הם שלימדו אותי.
המשמחים-הם שהאירו את ימי,אבל הכל זורם אל אותו השיעור המואר שעל כולנו ללמוד כדי שנהיה טובים יותר.
והסוף
תם ולא נישלם
אלה הם בני משפחתי.בכולם אני צופה בסקרנות בסתיו חיי.למרות זאת הילדוּת מקננת בי .ממאנת לעזבני.הייתי רוצה שכל הנפשות הפועלות שהיזכרתי יהיו כּבָלונים ציבעוניים..בוהקים מול השמש,כשכל החוטים בידי.שאוכל תמיד להביט בם ולהנות מצבעוניותם.אני חשה בהשגחה שלהם עלי,על הילדות שלי ועל נכדי.
לעתים אני חשה ברוחו של אבא לעתים ברוחה של אמא,....לפעמים אני רואה בעינֵי רוחי את שניהם מחייכים זה לזו בקריצה שובבה וזה סימן שהחיים מחייכים אלי.
ספטמבר2011
אז ידידי,חברי מוטקה,לא נוכל להשיב את מה שהיה ולשנותו.אבל אנחנו מצווים לנצח,על ידי שנכסה את הזיכרונות העצובים בשמיכה של זיכרונות משמחים.
הדור ההוא הולך ומתמעט, וגם הדור שלנו, הזכרונות ממה ששמענו ולמדנו ישארו לעד ובתקווה שישמרו בדורות הבאים
לששת,נכון.כל הדור של הורי כבר איננו.עכשיו אני ובני דודי בחזית.
תודה .
טובה יקרה מאד &...
טובה יקרה מאד קראתי את הבלוג על ילדה...ואמא... ואבא...דמעתי מאד. והיום כשאת מביאה את המשקפיים שלך- לראיה לאחור, שמשקפים אופטימיות , סבלנות ,סליחה ואהבה ,לא נותר לי אלא לשלוח לך חיבוק ענק.{על אף הצמרמורת...}
לרבקה,תודה.
חיבוק בחזרה.והרבה אהבה לאשה שיודעת לתת אמפתיה ורוך כה רב.
טובה יקרה
יש ימים שמחים ויש ימים עצובים
וצריך ללמוד לחיות עם זה.
מקסימה היקרה,
אני לא מרשה לעצמי להתעצב.אני יודעת שביום שקורה אסון,כמו שלך קרה בזמנו,אי אפשר שלא להשתגע אפילו ושלא להתעצב,אבל שנים אחר כך,אני לא מרשה לעצמי לשקוע.כי אם אני אכנס לתוך ...
מקסימה היקרה,
אני לא מרשה לעצמי להתעצב.אני יודעת שביום שקורה אסון,כמו שלך קרה בזמנו,אי אפשר שלא להשתגע אפילו ושלא להתעצב,אבל שנים אחר כך,אני לא מרשה לעצמי לשקוע.כי אם אני אכנס לתוך הזיכרון,אני עלולה לרדת לתהומות מסוכנים.