היום לפני 39 שנים נפטר דוד אלעזר "דדו"

היות ובימים אלו, עם ישראל עסוק בהכנות לקראת יום השואה והגבורה,

נשכח יום פטירתו של דוד אלעזר "דדו", ולכן החלטתי להעלות פוסט זה לזיכרו.

אני הכרתי את "דדו" בשנת 1955 בהיותו מפקד בה"ד 3 בדורה,

לפני מלחמת סיני " מבצע קדש".

דוד אלעזר ("דדו") נולד בסרייבו (בבוסניה, אז חלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים),ב 27 אוגוסט 1925, ונפטר בישראל ב 15 אפריל 1976 ט"ו בניסן ה'תשל"ז למשפחה ממוצא ספרדי משושלת משפחת אלעזר, שהגיעה לאזורי האימפריה העות'מאנית לאחר גירוש ספרד. אמו זהבה נפטרה כשהיה בן שש ובהמשך גדל אצל סבתותיו. אביו, סולומון (שלמה), היה קצין בצבא יוגוסלביה.

בגיל 12 נסע אלעזר לזגרב (היום בקרואטיה) לשם לימודים, ושם הצטרף לקן של השומר הצעיר.

עקב החשש מפלישה גרמנית ליוגוסלביה, בעקבות פריצתה של מלחמת העולם השנייה, התארגנה קבוצת צעירים יהודים שכללה את אלעזר במסגרת עליית הנוער, לצורך עליה לארץ ישראל.

הקבוצה עלתה ארצה בסוף שנת 1940, זמן קצר לפני הפלישה הנאצית ליוגוסלביה.

 הקבוצה נשלחה כחברת נוער לקיבוץ שער העמקים.

בעקבות החלטת "השומר הצעיר" יצאה הקבוצה כהשלמה לקיבוץ עין שמר.

אלעזר נשלח להדרכה וזמן קצר לאחר הגיעו, נבחר למזכירות הקיבוץ.

בשנת 1946 התגייס ל.

במלחמת העצמאות השתתף בקרבות שונים בגדוד הרביעי ("הפורצים"), של חטיבת הראל:

בשנת 1955 התמנה למפקד חטיבת הנגב, עליה פיקד במהלך מבצע קדש. לאחר מלחמת סיני עבר הסבה לשריון, ושימש כמפקד חטיבה 7 וכסגן של מפקד גייסות השריון, חיים בר לב. בעת שכיהן בתפקיד זה סייע לרב-סרן אברהם ארנן במימוש יוזמתו להקמתה של .

בשנת 1961 מונה למפקד גייסות השריון‏[2], ושירת בתפקיד זה עד שנת 1964.

ב-1 בינואר 1972 מונה לרמטכ"ל התשיעי בצה"ל.

יהי זכרו ברוך.