הרהורים על דקה שהיתה ודקה שתהיה
זה תמיד קורה , כל שנה, באותה שעה בדיוק ב2000 של ערב יום הזיכרון לחללי צהייל.
זו דקה אחת , 60 שניות לא יותר אבל......
כמות ההרהורים , המחשבות , השאלות ללא תשובות שצצות בבת אחת בדקה אחת בודדת
מנכרות בראש ובנשמה
חופרות עמוק עמוק בבפנים שלך
למה? למה צעירים כאלה הלכו ולא ישובו יותר?
למען מה? למען מי? בשביל מה?
אדיאולוגיה? מולדת ? אדמה?
שווה את זה ?
ובאופן כמעט אוטמטי עולות למול עיני תמונתם של זוג חברים יקרים, חברי ילדות - בני ואלי מנצור!!
זה יושב אצלי במוח כמו איזה קובץ ישן שמופעל פעם בשנה והופ... בדקה הזו הקובץ עולה!!
במלחמת יום כיפור , בני שירת בגזרה הצפונית מול הסורים ואלי שירת מול המצרים בגזרה הדרומית .
אלו לא סתם חברים אלו חברי ילדות
יחד התחלנו עם בחורות, יחד הלכנו לתנועה, יחד עבדנו על שמואל במכולת וקנדסנו אותו.....
כל כך הרבה יחד עם כל הרבה כיפים
בני נפל במלחמה מכדור של צלף סורי
סיפרו לי ( לא הייתי יכול להיות נוכח בהלוויה כי הייתי חייל כמוהם בהר דוב) שבהלוויה הלך אלי אחרי הארון של אחיו ותוך כדי הליכה שמעו אותו מדבר:
( מחזיק את היד ליד האוזן כאילו מחזיק שפופרת טלפון )
" היי בני מה קורה ... דיברתי עם אימא ... כשתצא הביתה בשבוע הבא היא כבר תארגן לך את מה שדיברנו"
בסדר, בסדר אם אני אוכל גם אני אבוא ... אז אני אראה אותך בשבת... ביי"
את ה"מנטרה" הזו השמיע אלי בכל ההלוויה ללא הפסקה
זה מה שסיפרו לי אנשים שהשתתפו בהלוויה
מצמרר...., טרואמטי....מפחיד....
למה זה מגיע להם?
אני כותב וכותב והדקה הזו ... כמו נצח
מזל שהיא תחזור גם בשנה הבאה ובעוד שנתיים ... כמו בכל שנה!!!
בני, יהיה זכרך ברוך
אלי שתזכה לחיים ארוכים ושמחים.
למיכה
לכולנו יש את הסיפור הזה בראריציות שונות.
אני לא שוכח את לייבלה תכול העיניים ואת אליעזר מהשכונה שנפלו על משמרתם ולא זכו לראות את ההכרזה על הקמ...
למיכה
לכולנו יש את הסיפור הזה בראריציות שונות.
אני לא שוכח את לייבלה תכול העיניים ואת אליעזר מהשכונה שנפלו על משמרתם ולא זכו לראות את ההכרזה על הקמת המדינה. לייבל'ה היה נער בן 17.5 חבר בהגנה. הוא נסע יחד עם חבריו לעבות את ההגנה על בן שמן. המשאית שבה נסעו חלפה ליד בית נבאלה שהיה מחנה צבאי בריטי. ופתאום ניתכה אש כבדה על המשאית. הסתבר שחיילי הליגיון הירדני שהיו מוצבים בבסיס הם שפתחו באש . רבים מהנערים נהרגו. את הפצועים הצילו הבריטים שהעבירו אותם לבתי חולים. לייבלה היה בין ההרוגים ודמותו עולה תמיד לנגד עיני. תמונת ילד מהשכונה שרצה להגן על המדינה .
אליעזר היה טיפוס שונה . הוא היה יותר רציני ויצא כבר עם בחורות ..חחח. אליעזר נהרג בשיירת הרופאים והאחיות שיצאו בחסות הבריטים לכיוון הדסה הר הצופים. המון ערבי תקף את השיירה ושרף את יושביה . עשרות רופאים ואחיות נהרגו ורק ניצול אחד היה. אליעזר היה המקלען. לא ברור כמה פורעים הרג לפני שעלה באש.
שתי דמויות שעולות בזיכרוני מידי שנה דמויות של ילדים מהשכונה שקידשו את המדינה בדמם . יהי זיכרם ברוך.
יעקב ידידי,
עשית נכון ששתפת אותי בחוויה הדומה שהייתה לך. בינינו זה לא קל. אני יכול להוסיף שעברו כבר 4 עשורים ויש לי מול העניים את העניים המחייכות של בני. זה פשוט שם, כל שנה צץ שוב כמו במט...
יעקב ידידי,
עשית נכון ששתפת אותי בחוויה הדומה שהייתה לך. בינינו זה לא קל. אני יכול להוסיף שעברו כבר 4 עשורים ויש לי מול העניים את העניים המחייכות של בני. זה פשוט שם, כל שנה צץ שוב כמו במטה של קסם. טוב שיש כזה מנגנון של זיכרון שלא נותן לשכוח.
למיכה
סיפור מצמרר
לצערנו אלה הם חיינו.
זו-דקה ארוכה בחיינו