לכל אחד החייל שלו- שלי- אהרון ביקל ז"ל- נפל במלחמת השחרור

בן משפחה.
התגייס לשורות ההגנה בהיותו בן 14.
נפל בקרב על רמות נפתלי
בנם-יחידם של שלומית ויהודה, נולד ביום ח' באב תרפ"ט (14.8.1929) בעיר דבורנה, גליציה. בן שלוש וחצי היה כשעלה יחד עם הוריו לארץ-ישראל. המשפחה התיישבה בחיפה ואהרן סיים את בית-הספר בקרית מוצקין. בהיותו נער כשרוני השלים בפרק זמן קצר, ובכוחות עצמו, את שתי הכיתות הגבוהות של בית-הספר התיכון ועמד בבחינת-הבגרות הממשלתית. בן 14 שנים הצטרף לשורות ה"הגנה" ומיד עם תום לימודיו התגייס לחיל-הנוטרים. שנתיים שירת כנוטר והגיע לדרגת קורפורל (רב"ט).
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב מיד לשירות, כמ"כ בחטיבת "כרמלי". הוא לא נרתע מפני הסכנה וחש לכל מקום שבו יוכל להיות לעזר. לבקשתו הועבר לפלוגה לוחמת, עוד לפני פירוק חיל-הנוטרים ולחם ברמת יוחנן, בשחרור חיפה, בכיבוש עכו ובחזית משמר הירדן.
ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) נפל ברמות נפתלי, כשהגן עם אנשיו על היישוב המותקף. משנוכח כי טבעת הכיתור עומדת להיסגר עליו ועל חבריו, פקד על מחצית קבוצתו לסגת ועם המחצית השניה חיפה על הנסוגים עד שנהרג. נקבר ברמות-נפתלי.
ביום כ"ז באדר תש"י (16.3.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.
תודה חנה, על אזכרה כתובה זו של אהרון, תנצב"ה. אכן, בזכותו
ובזכותם של כמותו, אנחנו פה.
יהי-זכרו ברוך
לחנה רודיטי,
כשקוראים על אהרון ביקל, החייל שלך- מבינים מדוע אימצת אותו, כמיצג את הלוחם שהגן בגופו על חבריו.
ואני חושבת על אחותו המבוגרת, שאין לה ילדים- ונותרה יחידה במשפחתה,
...לחנה רודיטי,
כשקוראים על אהרון ביקל, החייל שלך- מבינים מדוע אימצת אותו, כמיצג את הלוחם שהגן בגופו על חבריו.
ואני חושבת על אחותו המבוגרת, שאין לה ילדים- ונותרה יחידה במשפחתה,
וכמקדשת היום את המתים, ואת החיים שנותרו, וחיו לצד הלוחמים- אני מחבקת אותה חזק, מעודדת אותה במאבקיה היום יומיים,כשריד של משפחתה הקרובה.
חנה
מפקדו היה זוריק (זוהר דיין אח של משה דיין) נפל עם עוד 20 מחייליו בקרב על רמת יוחנן.
יהי זכרם ברוך.
לחנה,
הוא היה ממש גיבור.לא כתבת מהי קירבתך אליו.
לרחל- מאיפה המידע?הייתי רוצה לדעת יותר.
לטובה- אביו וסבי - אחים
חנה יקרה,
ריגשת אותי מאוד, אומנם לא זכיתי להכיר את אהרון ביקל, אך היכרתי היטב את אביו, אימו שלא השלימה עם מותו עד ליומה האחרון, את זיוה אחותו האומללה. אהרון ביקל היה מבני קרית חיים שעל גב...
חנה יקרה,
ריגשת אותי מאוד, אומנם לא זכיתי להכיר את אהרון ביקל, אך היכרתי היטב את אביו, אימו שלא השלימה עם מותו עד ליומה האחרון, את זיוה אחותו האומללה. אהרון ביקל היה מבני קרית חיים שעל גבורתם של הנופלים הקדושים הללו יצא ספר.
משפחת ביקל היתה מתושבי קרית-חשמל המיתולוגית והתושבים במקום הקטן הזה התייחסו בהבנה ובסבלנות רבה אל המשפחה, ועשו כל שיכולים היו להקל על הכאב שלא הסתיים בחייהם.
יהי זיכרו וזכר המשפחה שלא נותר ממנה ולו צאצא - ברוך.
אני יודעת שבהוד השרון יש משפחה ותיקה ומבוססת, משפ' ביקל. היה להם, ואולי עדיין יש, עסק משגשג ליצוא פרחים לחו"ל.