אמרות כנף (תובנות - לחיים)

49) צנזורה-תנכית ...היה פרק-שלם וחשוב שאותו  השמיטו-חכמינו מתוך האמת על מה-שארע  בימי המלך שלמה.            הגיע הזמן שנחשוף-אותו לידיעת הציבור-בכלל ולעיני הגולשים אצל-מוטק'ה בפרט.            על-מנת להקל את הבנתו  על-אלה שאינם -שולטים בסלנג התנכי החלטתי לכתוב פרשה-זו בשפה היומית-שלנו.              ובכן...המעשה שהיה כך זה-ארע.   ספר-התנ"ך היה בתחילתו מורכב מסיפורי-עמים שהועברו-אלינו במהלך-הדורות.    ובימי-שלמה המלך עם-ארמונו שהכיל 1000 נשים היה צורך-תמידי להעסיקן ובעיקר גם-לבדרן.    ואז...ספרים עיתונים--אינטרנט--סרטים--טלוויזיה--רדיו--רשת מוטק'ה וכל שאר-הטכנולוגיה לא-היו להם.   לכן שלמה נהג-לכנס את-נשותיו לערב-סיפורים.   ולצורך כך היה מזמין-לארמונו אדם מיוחד אשר-ידע היטב לספר אודות מה-שארע לעמינו החל-מבראשית.   בכל-ארוע כזה הושמעו רק פרקים-בודדים והשאר פעמיים בשבוע עד תום כל-ההיסטוריה.      ואז...המלך היה מביא אדם-כשרוני אחר שהיה מתחיל את-הסיפור מתחילתו ועד סופו. כן...זו היתה-דרכו לרתק את-נשותיו במגוון יודעי-סיפורים. אלא...שכל-אחד מהמספרים הביא גירסה שונה-במקצת ואפילו סותרת את קודמיו.      לכן...המלך קרא לארמון את צוות-המספרים ואמר להם:    הנכם-מצווים לשבת ביחד ולכתוב את כל-מה שעבר על-עמינו תוך שתגיעו להסכמה ותיאום בין הגרסאות-השונות שאתם-מספרים לנו.               כל-אשר יכתב ישמש את עמינו בדורות הבאים     ואכן...זה מה-שעשו.  רכשו מגילות-עור משובח והשיגו סופר אשר היה בקיא היטב בכתיבה וישבו-אתו ימים ולילות עד שנכתב ספר התורה הראשון.       כל-זה נעשה בתיאום הגרסאות-השונות שאושרו יחדיו.      ואז...ברוב פאר-והדר הגישו למלך את יצירתם.    כידוע ...בתקופה שעליה אני-מדבר רק בודדים היו-האנשים אשר ידעו קרוא-וכתוב.  בדרך-כלל היה-זה המלך והשרים-שלו ופקידי-ממשל שונים.      לכן...המלך-שלמה החליט שהוא-בעצמו יהיה הראשון אשר-יקריא בספר-התורה אשר זה עתה נמסר לידיו.  ולפני שיאסוף את-נשותיו והאורחים לערב קריאה...החליט לערוך עם-עצמו וכותבי הספר חזרה-גנרלית כנהוג אצלנו טרם העלת-מופע כלשהו על בימות-העולם.  וזאת...כדי-למנוע כשלים מביכים ברגע-האמת.     המלך בקולו-המרשים החל להקריא:  בראשית ברא אלהים את השמים.... כך-המשיך בקריאתו-המופלאה כשצוות העורך מביט בו-בהתפעלות.    ואז...המלך הגיע בקריאתו אל-תוך הפרשה שמספרת על-אכילת פרי-אסור מגן-העדן.        והנה אלהים בחרון-אפו אמר לאדם...בזיעת-אפך תאכל-לחם עד שובך אל-האדמה כי ממנה-לוקחת, כי-עפר אתה ואל עפר-תשוב.       ויקרא האדם שם-אשתו חויה כי היא......   וכאן המלך השתתק.      ושאל את-העורכים מדוע החלטתם לקרוא לאשת-אדם בכינוי "חויה"...לא-יתכן שהאשה הראשונה שמה יהיה כרוך בנחשים שפלים.  נשתררה-דממה.    ואז...העורך הראשי העז להשיב כי-השם נכתב על-דעת כולנו.    שהרי-ידוע שאדם קבע את שמה ותיקרא בפי כל-יודעיו בשם חויה (נחש-בארמית).   לאחר שתיקה-ארוכה ומחשבה עמוקה של המלך הידוע כחכם-באדם אמר שכדאי להסיר  מתוך השם-חויה את האות-הקטנה שבתוכה.  ואז...שמה יהיה-חוה בפי העם. ובשאר לא אשנה דבר אקבל כפי-שנאמר מפיכם.     כך הציל המלך את כבודה של האם-הראשונה וכל-זאת מתוך הבנתו בנשים-לרוב...    שהחל מהנסיכה-המצרית ובסיומה עם מלכת-שבא כאחרונה .  אמרת-כנף...האשה תאפשר-לך להבינה כמו ספר פתוח בתנאי שתדע לקרוא אצלה בין-השורות.