יום העצמאות בימים ההם....

ערוץ אחד ,סרט אחד ,תוכנית אחת ,יום שידורים מלא אחד בלבד  פעם בשנה מהבוקר.

במה אחת ,אומן אחד , מופע אחד.

עוגה חגיגית אחת במקרר   הבית.

סוג פיצוחים אחד, האחרים עולים הרבה כסף.

משקה אחד תוסס מתוק בטעם גן עדן.

כיתה אחת מאוחדת  נרגשת במעגל הורה אחד.

גיורא אחד עומד מן הצד ומתבונן  ברוקדים ( אולי בי? ) .

דגל ישראל  אחד גדול על המרפסת שנתלה בידיים רועדות ונאמנות .

לב אחד מתרונן בגאווה על יום העצמאות למדינת ישראל,כפשוטו ומשמעו.

יום אחד בשנה, מיוחד במינו  הכי  הכי מרגש  בחיים הפשוטים.

חולצה לבנה אחת מגוהצת  וזוג מכנסיים כחולים .

  צמיד אחד  על פרק היד הרזה וטבעת  אחת.

זנב סוס ארוך , מלא,  עבה וסיכה  אשר בקושי מכילה אותו.

 בשנה אחת אח אחד  , נולד כמה ימים לפני ולתוך החיתול הכניסו האחיות דגל קטן אחד.

אשליה אחת של ילדה  אחת ונערה מתבגרת .

אושר טהור אחד ושוקק, לא  יחזור לעולם ,כי לעולם כבר לא יהיה אחד בלבד בתוך השפע הגדול  כיום והתמימות  האחת התחלפה  לה בספקנות .