אמרות כנף (תובנות - לחיים)

50) צנחן-מבהיק...אין לי ספק שהחיילים-שלנו הם הטובים והמוסריים ביותר, זאת לעומת כל צבאות-העולם באשר  הם ישנם     אבל...רק בדבר-אחד אני מתקנא.  בייצוג חייל-אמריקאי את צבאו ומדינתו תוך הקפדה על מדיו-המצוחצחים.    וכמובן עד לפרט-האחרון שהוא לובש בעת-חופשותיו בארצו ובמדינות-השונות.     לצערי...אני נבוך בראותי חייל-שלנו מסתובב במדים מרושלים בהחלט אשר לא-מוסיפים כבוד ליחידתו וצבאינו-המפואר.       והנה-לך סיפור אמיתי אודות החייל המבהיק ביותר שניתקלתי במהלך 50-שנותיי האחרונות.               כן...זה-ארע בצעירותי.          הייתי ראשון המתגייסים מתוך מחזור בית ספרי.      ואחריי...תוך חצי-שנה כל-הבנים התגייסו אך-ורק ליחידות קרביות השונות שהיו בצבאינו.        למעט...חברינו שמואל שלא-גוייס עקב בריאות-לקוייה,       היות וצהל תיכנן עבורו שירות-מנהלתי (ג'ובניק)  לא התקשה לדחות בחצי-שנה את גיוסו הקרוב.   וכל-זאת עקב לימודי-טבחות אשר התקיימו בבית-הספר תדמור שבהרצליה-פיתוח.         ובינתיים...אתייחס למפקד של הצנחנים שהיה לא-רק גיבור-חייל.  הוא גם תמיד הקפיד עם-מזונות חייליו.  לכן...שלח את שליש-החטיבה לבית-ספר תדמור. כדי לבחור את התלמיד המצטיין בטבחות לטובת-הצנחנים   ואכן...במלון-תדמור הצביעו מיידית על שמואל כטבח הטוב של המחזור.   השליש זימן את-חברינו לחדר המנהל ושם הציע שיתנדב לצנחנים.     שמואל היה בהלם.     שתיקתו הארוכה דירבנה את  השליש לעודדו בכך שיזכה בחופשות-מפליגות יותר מכל-חייל בחטיבה.  שמואל חזר-לאיתנו ואמר  שהוא מוכן לוותר-מראש על כל-החופשות המיוחדות שיועדו-לו. ובתנאי...שיאפשרו-לו קורס-צניחה למרות מיגבלותיו-הרפואיות.     ואכן...השליש נאות לתנאי זה.    חברי-היקר שמואל סיים בהצלחה את לימודיו-בתדמור.    גוייס לצנחנים. עבר את ההכשרה אשר העניקה לו כנפי צניחה.    ומאז היה  מגיע לחופשות עם המדים המגוהצים ביותר שנראו-בצהל.    הכומתה האדומה שהשיג מצבא-צרפת היתה מונחת בקפידה על-ראשו המסופר כמו המארינס של הצי-השישי.           נעליו צוחצחו עד זוב-דמם.   כנפי-הצניחה ברקו-למרחקים  ומאז...לא נראה צנחן-מבהיק כמוהו.     התובנה ...חייל ניבחן כיצד  הוא מקבל-דברים.  ואיך הוא מחזירם.     ואסיים כמנהגי עם אמרת-כנף ...גם אנשים עם לב-חולה  מסוגלים לגלות רוחב-לב מפתיע