תשתו מים! השמפניה של הטבע

אני לא מתארחת טובה במיוחד

אני לא חובבת שתייה חמה

גם לא שתייה מוגזת או ממותקת

(גילוי נאות: אני מאוד אוהבת, אבל מעדיפה להימנע)

ולכן תמיד כשאני מגיעה לאנשים הביתה

אני מבקשת מים ומוסיפה בחיוך, השמפנייה של הטבע.

ביום השואה האחרון הלכתי לבקר את ניצולות השואה ממשפחתי

סבתא שושנה, אימא של דוד שלי, כבר במצב מתקדם של אלצהיימר

אבל עדיין שמחה לראות אותי

והציעה לי לשתות

כשאמרתי, כמו שאני אומרת תמיד, שבשבילי רק כוס מים השמפניה של הטבע!

היא הרצינה באחת

"את לא צריכה לספר לי. כשברחתי מהנאצים הלכתי באיזור צחיח ומדברי ימים בלי מים, ראיתי מרחוק שלולית של מים עכורים. רצתי אחוזת אמוק ונשכבתי כשכל ראשי במים. זה יכול היה להיות שתן של חיה וזה לא שינה לי. מבחינתי זה היה המים הטובים ביותר ששתיתי. אין כמו מים!"

ואני נשארתי עם הצלקת הזאת שלה, עם הרגע הזה שנחרט בה לנצח, החוויה שאותה היא לא תשכח, גם אחרי שהיא שכחה כל כך הרבה דברים אחרים. 

היום כל פעם שאני אומרת שמים הם השמפניה של הטבע, אני מאמינה בזה. אני חושבת על כל אותם אנשים שאין להם ברז מים נגיש ועל כמה אני ברת מזל! המים טעימים יותר כשמעריכים אותם :) 

לסיכום- ימים ראשונים של קיץ אמיתי, חם מאוד! גם כשאתם בבית מול המחשב, תדאגו לעצמכם, תדאגו לחיות שלכם (לא לשכוח לבדוק שיש להם מים) ואל תשכחו לשתות.