ביאת המשייח ?!

לקרל

לכל אחד מאיתנו יש את המשיח שלו  והוא ממתין שיגיח ויוציא אותו לחרות. . כן, אנו כלואים בתוך אמונה מושרשת  שהמשיח יבוא וישחרר אותנו  מהכבלים שאנו כבולים בתוכם ויובילנו אל החופש. חחח.  המשיח כבר כאן, את הכבלים אנו יכולים לשחרר ולהשתחרר אולם ..."הם"  מפקחים עלינו ממרום מושבם  שקיבלו כאתנן  על הסכמתם  לשבת עם המוקצים בעיניהם  בתנאי שיתנו בידם את הכוח  לנווט אותנו בפאן הרוחני(דתי).   הם לא יתנו לנו להסיר את הכבלים. לגביהם אנחנו עדיין עם עבדים  שמשועבד לממון ולא עבר את תהליך ההזדככות   לראות את החמור הלבן ניכנס בשערי ירושלים כשעליו רכוב משיח בן דוד. . אבל גם הם אינם יודעים  שהמרצדס שחלף ביעף בשעריה של ירושלים  החליף את החמור הלבן  ששוחרר מהמשימה  והמשיח נמצא בתוכנו.  עכשיו עלינו להסיר את הכבלים  ולחיות את חיינו המשוחררים  ולומר ל"הם"   חיו את חייכם המסתגפים ותנו לנו לחיות את חיינו משוחררים  מכבליכם.    חחחחח. הצחקתי את עצמי.  אם זה יקרה  מה אפשר יהיה למכור להם  על מנת  להשלים את  הגועליציה.

ביום חג מותר לנו  גם לצחוק על עצמנו בפליטון מבדח.

חג שבועות שמח

לקרל,דברייך טובים ונכונים.

את שהינך "אשה חושבת",מעמיקה,יישמי את דברייך.ואולי אף אינך שמה לב שאת מיישמת.כי זוהי התפתחות.אני עברתי אותה.כיום אני אחרי כמה גילגולי אופי והיגעתי כמעט(הדגש על כמעט)לתכונות שאני רוצה.אני עצמי איני מאמינה שכך היגעתי.גם היו אסונות אישיים שאולי הביאו אותי לשלב הזה.הטוב

יעקב גרשון 1

נכון שזה באמת מעורר גיחוך.

מצד שני זה גם מתסכל ועצוב.

הם יודעים לומר חייה ותן לחיות,אבל נוהגים לכפות בשם הדת את מינהגייהם.

אני מאמינה שהם יודעים בדיוק כמונו שהמשייח כבר כאן - למעשה תמיד היה ותמיד יהיה.

השאלה אם ניתן לו מקום או נמשיך להעמיד פנים שהוא אמור לצוץ ביום מן הימים.

מאחר והחג כבר ניגמר,

מאחלת לך שבוע קצר  וקריר - אולי במזגן.

טובה פריש,

אכן טובה מדובר בתהליך שכל אחד מאיתנו עובר,קודם כל עם עצמו ואח"כ עם הסביבה הקרובה שלו.צר לי לשמוע על האובדן שחווית.

אני רוצה להיתייחס לנקודה :"אחרי כמה גילגולי אופי והיגעתי כמעט(הדגש על כמעט)לתכונות שאני רוצה".

אני שמחה שעוד לא הגעת למטרה במלואה. תמיד יש לנו על מה לעבוד,מה לשפר,מטרה חדשה לשאוף אלייה ולהתקדם.

מאחלת לך שבוע נעים וקריר,

פורה ומעשיר.