מילים
לא יודעת מאייפה זה בא לי.
המילים בי עולות כל הזמן.
מבקשות לצאת ורוצות
שאני אכתוב אותן.
ערב רב של מילים
שסוערות בתוכי.
אבל,
רגע,
עכשיו אין לי זמן !
יש מטלות,
יש משימות,
יש תפקידים,לבצע.
מנסה לגרש אותן,
אבל הן שוב חוזרות.
לא נותנות מנוחה.
תובעות את זכותן,
לצאת לאוויר העולם.
אז הינה
אני כאן,
שוב כותבת אותן.
מתמסרת לכך בשמחה.
— feeling thankful.
רכות
יש בי רכות אינסופית.
ואני אוהבת לגעת.
יש בי רכות אינסופית.
ואני אוהבת לדעת.
ועם כל הרכות והרצון
ל – אהבה
לגעת
לדעת.
ועם כל הרכות והרצון
אני עדיין בעיקר...
לקריאת הפוסט
הלב מלבלב
כשעמדתי מולך,
את שכבת העור תלשתי.
את הצלעות הרמתי,
והצידה משכתי
שתיראה את הלב החדש שהיכנסתי.
אותו רק אתמול הדפסתי
באמת אין בו שום פגם.
הוא יפה והוא מושלם.
הלב הישן היה פגום,
היה בו...
לקריאת הפוסט
עוד צעד ב-מסע
אחרי שבוע די רגוע
אתם יודעים - הכל יחסי.
באו המילים האלה קפצו מתוך ראשי:
לא בחרתי להיתנתק
אבל...
אפשרתי לזה ליקרות !
לא בחרתי להיתרחק
אבל...
נתתי לזה להיות !
היום אחרי נתק של
כל כך הרבה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לקרל
לכתיבה אין סדר יום , מילים שרוצות לפרוץ נכתבות גם באמצע מטלות היום-יום.
השיש במטבח שלי מלא פיסות נייר כתובות, לחות במקצת בקצותיהן ,
כי לפעמים בא לי רעיון בא...
לקרל
לכתיבה אין סדר יום , מילים שרוצות לפרוץ נכתבות גם באמצע מטלות היום-יום.
השיש במטבח שלי מלא פיסות נייר כתובות, לחות במקצת בקצותיהן ,
כי לפעמים בא לי רעיון באמצע שטיפת הכלים.
והנה משהו שכתב ג'וזף הלר בספרו "משהו קרה" [זהו הסופר שכתב את מלכוד 22 הידוע }
"יש בתוכי סיפורים עמומים על אודותי הזקוקים להיות מתורגמים וניתנים לקריאה"
אני חושבת שהמשפט הזה מתאים ל"מצבך",
יופי שבאות לך מילים, תני להן לזרום.