השובת

איכפת לי מאד, כי נגדע ממך
מקור פרנסתך. למה? מדוע –
שלט הצבת בצידי דרכים ?.
 
קהל האדם המדשדש בשולי מדרכות
בשעת צהרים לוהטת, יגעה  ומתישה.
נעצר  –  מתבונן  באדם  הבודד
העומד  דומם  ושלטו  בידו.
 
שלט גדול, אותיות מאירות, משובשות
המעידות  כי  נכתבו בדם   ליבו
של כותבן, העומד מצפה ומייחל.
ההמון נאסף, מתקהל, ממליץ  ומייעץ.
 
ויכוח נעור ושוקע דומם, כלהט היום
המתיש  והמייגע.  ונשאר  השובת
ושלטו  אִתו,  מול  אוזניים  אטומות.
התעלמות מכוונת, מופגנת.  אנשי ההנהלה
 
 קשוחי – לב, אדישים, מציצים מבעד לחלון
 לראות עד מתי יוסיף ויעמוד, יהפך
 לקניין  הרחוב !!!   מי  מכם  יודע ?
 מעביד   "נכבד"   -   הכיצד ?
 
מה  עז  רצונו,  להוקיע  לזעוק
לפרוק  זעמו  –  בחסרי   הלב,
המצפים כי תפקע סבלנותו  - וישבר
יעלם ונוכחותו לא תעיק ותזכיר ...!!
 
 
 
כל הזכויות שמורות