הסרט מבוך השקרים

לקראת יום השנה ה-70 לסיום מלחמת העולם השניה אמרה קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל:         "הגרמנים לא יכולים להתעלם ממה שעשינו בתקופת הנאצים... גרמניה לא יכולה להתעלם מעברה הנאצי ועליה להיות רגישה למה שגרמה לארצות אחרות..."

גרמניה 1958, בניה מחדש, הנס הכלכלי. יוהאן ראדמן (אלכסנדר פהלינג) צריך להתחיל את דרכו בעולם ההוצאה לאור מהצדדים המשעממים של המקצוע. כאשר העיתונאי תומאס גניילקה (אנדריי שימנסקי) גורם למהומה בבית המשפט, ראדמן משתגע למשמע אוזניו: חבר של גניילקה זיהה מורה כסוהר לשעבר באושוויץ, אך איש אינו מעוניין להעמידו לדין. למורת רוחו של מעסיקו, ראדמן מתחיל לחקור בנושא, ומוצא את עצמו ניצב מול רשת של הדחקה והתעלמות, וגם אידיאליזציה. באותם ימים, היו כאלה שמעולם לא שמעו את השם "אושוויץ", ואלה שהכירו רצו לשכוח. רק התובע המרכזי פריץ באואר (גרט פוס) מעודד את סקרנותו של ראדמן. באואר ניסה בעצמו להביא את הפשעים שבוצעו באושוויץ לידיעת הציבור, אך לא היו לו די ראיות משפטיות. כאשר ראדמן וגניילקה מוצאים מסמכים שמובילים למבצעי הפשעים, באואר מבין מיד על איזו חבית נפץ הם יושבים. התובע הצעיר מקדיש את כל כולו לייעודו החדש, לדעת מה באמת היה שם. הוא מתחקר עדים, חושף תיקים, מעלה עדויות ומצייר תמונת מצב שאיש לא מעוניין לשמוע, גם לא אהובתו מרלנה וונדרק. ראדמן חוצה גבולות וחושף שגם חבריו ועמיתיו לעבודה היו חלק ממבוך השקרים, כשהוא יודע שחשיפת האמת תשנה את פני המדינה לעולם.

"מבוך השקרים" בוחן את הצד האפל שמאחורי "הנס הכלכלי" של גרמניה בשנות החמישים, תקופה של התחדשות ושל רוק'נ'רול, בה לא רצו להביט לאחור. הסרט מצליח לתאר בצורה מותחת ומרגשת את השינוי המהותי שקרה בגרמניה של אז ביחסה לעבר. זהו סיפור על אומץ, לקיחת אחריות ומאבק לצדק.

מבוך השקרים זהו סרט גרמני (2015), דובר גרמנית.

הסרט מומלץ לכל יהודי ולכל אדם.