קהילה יוצרת מציאות

הסירטון שהוקרן בערוץ 2 מדהים. תן לאדם את ההרגשה שהוא יכול להיות דוגמן והוא יצעד בביטחה על המסלול למרות שלא יוכל לצעוד כך לבית שימוש. זו הייתה התחושה שלי מהופעתם של  הנשים בנות ה80.

האמונה של האדם ביכולותיו מושרשת לו כבר מגיל ילדות. זה מגיע מההורים ,מהמחנכים ומהצבא. רואים את זה בעצמאות שמפגינים בני הנוער  המטיילים טיולי תרמילים  אחרי צבא.  שנה  הם עצמאים בהודו בויטנאם  בדרום אמריקה  ובכל פינה על פני הגלובוס שאף תייר אינו מגיע לשם. . הם מאמינים ביכולת שלהם.  יכולת שצברו בהכשרה הייתה  קשה ביחידות השדה  בצבא.  מה שאת מתארת  מתאים אולי למי שגדלה  מתחת לסינרה של אמא.  הנוער שלנו יודע מה טוב ומה רע והוא מודע למה שהוא רוצה  בחיים. . אין זה פוסל את מה שתרת. ודאי שיש מקום לקורסים האלה  שימלאו את מה שחסר  לאלו שלא עברו את ההכשרה הזו באונברסיטת החיים.

לאליאן,

צפיתי בתכנית הזאת.המרצה צודקת בהחלט.הכל תלוי בגישה שלנו למציאות.גם ד"ר הררי,שכתב את רב המכר קיצור תולדות האנושות בסיפרו השני אומר זאת.האושר תלוי בפנימיות שלנו.אם איננו מאושרים,עלינו לשנות את הפנימיות שלנו.

הייתי עם חברותי ב"הגושרים"לפני שבוע.אמרתי לחברתי כמה שהמקום הזה מקסים והחדרים נעימים(ראיתי מפל מים קטן ופסלים על הדשא מחלון המירפסת).חברתי ענתה שהמקום יפה,אבל החדרים"נזיריים"בלשונה.לאחר זאת ניכנסתי לחדרי שם ואכן ראיתי פה ושם דלת משופשפת מעט,אבל לפני דבריה לא ראיתי זאת.אבל גם אחר כך זה לא הפריע לי."אז מה"אמרתי לעצמי""כמה יפה כאן"!אז הכל בראש שלנו.

אכן מסכימה אתך לחלוטין. זוכרת שבנערותי קראתי את כתבי אפלטון בעידודה של אמא שלי והוא  כותב

 it's all in the mind. in one's mind one can make hell haven and haven hell

(הכל במחשבה במחשבתנו נוכל להפוך גן עדן לגהינום וגהינום לגן עדן)

ולחברתך הייתי אומרת שהיא לא ראתה את הדבר הכי יפה שהיה בחדר   - את עצמה..

תודה על התגובה טובה ושבוע נפלא