מוסר השכל להיום

איזה מוסר השכל טמון בסיפור הקטן והנאיבי הזה.  אכן אנו נוהגים לשפוט על מה שעינינו רואות מבלי לבדוק מה מסתתר מאחורי  התמונה שאנו רואים. אנו גם נוהגים לשפוט  על פי שמיעת צד אחד  מבלי לבחון את המקרה משניי צדדיו ואנו מקבלים החלטות שלעיתים הן גורליות  וכאשר מגלים שטעינו זה מאוחר כבר. סיפור הילדה יכול ללמד אותנו כיצד להתיחס  לכל נושא שאנו בוחנים אותו.  חה ,אמרתי בוחנים וזה כבר  טוב. לא שופטים  משמיעה

לתקוה

סיפור יפה ומוסר השכל חכם,

עלה בדעתי שאולי עדיף לספר את הסיפור בלבד ולהניח לקוראים להסיק את הלקח בעצמם,

תתפלאי איזה תגובות צצות לפעמים, כאשר כל אחד מבין לפי אופיו והבנתו, יהיה מעניין.

היי גרשון,,,

אמת ויציב...כשלא רואים את כל התמונה מתאכזבים ממורמרים כועסים עצובים ומה לא,,,, נראה לנו שעשו לנו דווקא ,,ולפעמים זה באמת לא דווקא בכלל אם ניתן קצת זמן והכל מתבהר פתאום..  אין ברירה בחיים קצת סבלנות קצת... 

היי אלישבע,

הבאתי את הדברים כפי שהם מפי הרב,,,  זה מועתק...

  אני גם מעדיפה להשאיר את האנשים במתח ולא לתת להם את התשובות ישר ומוכן....   אפשרי להוריד את השורות של המסקנות...

מוסר השכל. תקוה.



חשיבה מוטעת, של האם, כמו שהובאה פה - הילדה עם שני התפוחים - חשיבה הנגרמת בעטייה של אמירה, או מעשה תמים, אך טומן בחובו "מלכודת מסוכנת" העשויה להפיל בקלות אדם להגיב תגובה אנטית, כיוון שפירש, לא באשמתו, את הדבר, פירוש שגוי.  



מודה לאל הטוב (כך אומרים), לא פעם נקלעתי לסיטואציה דומה, ו"ניצלתי" כי שאלתי - " לֶמָה אָתְ/ה מתכוון?" שאלה שהצילה את המצב, ושינתה את האוירה, מן הקצה אל הקצה.  



חשוב שהָהִדָבְרוּת בין איש לחברו, כוונת הדברים, תהיה בהירה ומובנת.

תודה. תקוה היקרה. (חיוך) נדב

היי נדב  ומיכאל

אכן צודקים... צריך מאד להיזהר עם הדיבורים ועדיף לפעמים שתיקה מאשר להסתבך עם אנשים... מילה לא במקום עולה ביוקר לפעמים...  חוץ מאותם אנשים שיש להם את מעלת השתיקה שיודעים להבליג גם כשפוגעים בהם,,, אבל קשה להיות כזה איך שלא יהיה...