חלאס! 4 דגשים חשובים לכל הבלוגרים במוטק'ה

           לערבה תרגמת לערבית את המילה מספיק ,היתי אומר מספיק ודי 

           להתנצחויות ולמריבות ולפגיעות .נהלוליות הן במנהלים והן בין החברים.

           ואהבת לרעך כמוך,מה ששנוא עליך על תעשה לחברך.

           גם עם בלי כוונה מישהו העביר ביקורת השתדלו לא להיפגע

           ביקורת בונה היא חיובית ואתה תבחר מהתכתוב.

           לסיום ישתקלה באתר נמחקות תגובות גם אלי וגם בלוג שלי,

           נמחק  תנסו לאתר את הבעיה.ואודה לכם   על זאת.

לערבה,

שפתנו עברית. עם כל התקדמותך המעטה בפוסט זה, את/אתם עדיין

שחה/שחים בשפת הפוצי מוציקציה. בלי שמות, יעני הכל בסדר. עושים

פה שיימינג באלישבע צדוק, ואת? פוציל'ה מוציל'ה. אם נראה לך שעשתה

טעות, שלא היתה בסדר, כיתבי זאת, ובה בעת כתבי את שאר שמות הלא

בסדרים לדעתך, כן, ואולי גם אני. את, מוטק'ה, בצורת מעשכם זה,

השלכתם את אלישבע צדוק לכלבים. מכירה את האמירה הזאת? בעברית?

לדעתי, את משחקת בפוליטיקה מלוכלכת, בשפה יפה ומצועצעת. זה

היחס שלכם לאנשים, שתורמים למוטק'ה את יכולתם בחינם? הזו

התייחסותכם לחיילים שלכם? אם היו חיילים שלכם, הרי היה הדבר נראה,

כאילו אתם מבטיחים להם, ביטוח בצורת מצבה.

מכירה את המילה בושה? יש לכם? באלף בית, זה לפני גועל.

היי ערבה .כל הזמן הזה אני קוראת תגובות, פוסטים. הרגשה של גועל ובושה. אין רצון לכתוב.

אני מאמינה שזה יעצור. אני מודה לך  על הסברים וסובלנות.

יום טוב לך.

לערבה,

קריקטורה נהדרת.כל אחד מאיתנו עובר תהליך קצר והופך לשופט עליון.

אם יש ביקורת בונה,עליה להיות על הכתוב ולא על האדם.אם אתה מבקר את כתיבתי,אין זה אומר שאתה שולל אותי.זה אומר שהפעם לא קלעתי לטעמך.תישבחות קבועות אינן יכולות להעיד על כנות.אפילו על כתבי סופרים גדולים ויצירתם יש ביקורת.אין זה אומר שמהרגע שמתחת ביקורת על משהו שמישהו כתב-אתה לא מעריך אותו.אבל יש גם גבולות.של הטעם הטוב-ניבולי פה עוברים את הגבול הזה.

בהחלט מסכים עם רוח הדברים,

רק הערות לשני סעיפים:

1. לתפיסתי, מנהל קהילה, כל עוד הוא בטריטוריית מוטק'ה, וגם כשמחוץ לקהילה שלו - עדיין 

   מחוייב הוא ביתר גבולות וביתר זהירות בתגובותיו - ויותר משאר הכותבים,

   הן אדם, אם מאבד הוא את כבודו כמגיב - איך ישמר לו כבודו כמנהל?

   האם מורה בבית ספר, וגם שלא בכיתתו שלו - יכול הוא להוריד מעליו את גלימת המורה? 

   האם מח"ט בצבא יכול להתנהג כאחרון החיילים כשאין הוא בחטיבתו שלו?

   האם מנהל בכל חברה שהיא  - האין הוא מנהל, בכל אשר ילך ויבוא במסגרת החברה?

  לא מזמן, עסקתי בטיפול בפנימיה וכך אמרתי - רגע לפני שאני נכנס לפנימיה, אהי "עוטה" עלי

  את דמות המטפל,

  וכאשר עוטה אני דמות זו - חלים עלי חוקי "עשה ואל תעשה" בתוקף ובהתאם לתפקידי,

  נדמה לי, וכך יאה גם לגבי אכסניה זו (מוטק'ה) על מנהליה.

4. כאן במוטק'ה - במקום בו- גם הכותבים/גם מנהלי הקהילות - חובבים הם - אין לדעתי מקום לביקורת, 

   ויש להסתפק בהתרשמות ובמשוב (פידבק),

   גם - בשביל להעביר ביקורת דרוש ידע מקצועי רב,

   גם - הביקורת - כדי להעיר ולתקן באה היא, ובמקום כמו מוטק'ה, יכולה היא שיהיה בה טעם של התנשאות,

  ולא, אין דבר כזה "ביקורת חייובית" - כי על אף השימוש במושג הזה - זהו אוקסימורון שאינו יכול להתקיים. 

 ועוד לסעיף זה - אני בהחלט מצפה מהנהלת מוטק'ה שגם תעשה סדר, במסגרת "חוקי המשחק" כמובן,

 לתפיסתי - זהו אחד מתפקידיה של הנהלה,   אם כי מסכים  אני - במקום כמו מוטק'ה - עליה (על ההנהלה) להתערב ככל שפחות.

 ושוב - באופן כללי - בהחלט מסכים עם רוח הדברים - עשו אהבה - לא שיפוטיות!!! 

 והקריקטורה - יופיייייייי!!!!!!

קראתי ולא הבנתי על מה המהומה. אנו  לא במסגרת בית ספר ולא  בצבא.  לבלוגיאדה לא היו מסגרות והגדרות  על איך ומה ולמה אכתוב את מה שרציתי להביע.  במשך שנים התנהלה הבלוגיאדה כשמספר חבריה לא עלה על מספרם של אצבעות שתי ידיים ולעיתים גם לא כמספר האצבעות על יד אחת. .  הדעות היו שונות כפי שהאצבעות שונות . וכמו בכל חברה תמיד צצו  אחד או שני משתתפים והעכירו את האוירה.  תמיד נמצא מישהו שהעלה את לשון הביבים שהעכיר את האוירה.  וכפי שכולנו מכירים  וזה קורה בכל חברה, בסוף מקיאים מתוכה את הבאושים.

אתר הבלוגים התעורר לחיים כשקבעו הנהלה לבלוגיאדה.  כמי ששוחה בה כשמונה שנים  ראיתי את  השינוי הגדול שחל בה. מבלוג שמנה לעיתים 5-6 חברים  היום   שותפים לבלוג עשרות רבות של חברים שהגיעו מקצוות שונות של הקשת הפוליטית וגם מקצוות שונות של החברה הישראלית.  טבעי שיהיו התנגשויות של דעות  ובדרך כלל הצלחנו לנווט את עצמנו  בין הטיפות. כשהיו חיכוכים קשים ,שנבעו משוני בתפיסת הנושא  ,עלו מידי פעם הטונים בכמה אוקטבות. ידענו לחזור  לשורה והכל נעשה בינינו לבין עצמנו  ללא מעורבות ההנהלה.  .  איני רואה שוני מהותי בין מה שהיה   ובין מה שקורה עכשיו.  הגדשנו את הסאה , ירינו בכל הכלים  ,העלבנו  וירקנו אש . כך זה קורה בכל חברה. אנו לא צריכים את עשרת הדיברות של ההנהלה  בכדי לדעת איך להתנהל.  מה שצריך עכשיו  זה להנמיך את הלהבות בכמה אוקטבות.    נמשיך לכתוב ולהגיב נגד  השמאל והימין נגד העני והעשיר ותמיד נזכור כי זו בסך הכל הבעת דעה ואנו לא קובעים דבר .תמיד חשבתי שאני בסך הכל מסביר את מה שקראתי והפנמתי מהעיתונות או מהרשתות החברתיות ותקפו אותי שאני ימין.  ואני לא יודע  עד עכשיו מה זה ימין ואיך תוחמים גבול  שממנו והלאה זה שמאל חחח אז היו כמה ממזרים שתקפו אותי על לא אשמה בכפי. רק בגלל שאמרתי הערה על הממשלה   , מילה שלפי הגדרות של כמה הפכה אותי לימין. אני מקוה שהצלחתי להעלות גם על שפתיכם חיוך כפי  שצחקתי מהבדיחה הזו שלי.. .  לא נוריד את ביבי ולא נושיב את בוז'י . את מה שאנו מביעים קראנו  בעיתון או ברשתות החברתיות וזה לא עשה אותנו מומחי מדיניות וכלכלה. . אז את הקללה שרצינו לשלוח למגיב  נשאיר  לממזר הזה שנידחק לנו לתור בסופר. בס"הכ  אנו מביעי דעות ולעיתים כותבים על כך גם שיר.

כך ניראה בעיני אתר הבלוגים  ומי שחושב שמה שהוא כותב הם תורה מסיני שיעבור לכנסת. שם  יושבים המומחים.. אז מדוע אתם עדיין רציניים? תצחקו