החברים שהלכו במדבר ומוסר ההשכל

הסיפור  על שני חברים שהלכו במדבר.הגיע במייל
בנקודה מסוימת במסעם החל ויכוח בניהם. אחד החברים סטר לחברו על הלחי.
החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאד, אך ללא מילה פשוט כתב על החול :
"החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי"

הם המשיכו במסעם, עד אשר הגיעו לנאת מדבר שופעת מים והחליטו להתרחץ במימי האגם.
אותו חבר שקיבל את הסטירה, שקע בבוץ והתחיל לטבוע, אבל חברו הטוב בא והציל אותו .
אחרי שהתאושש מהטראומה שעבר, הוא חרט על אבן:
"החבר הכי טוב שלי הציל היום את חיי"

החבר שסטר לשני על הלחי שאל אותו;
"מדוע אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת בחול, ועכשיו חרטת את דברי באבן?
השיב לו החבר "כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לרשום את זה על החול, כך שרוח המחילה והסלחנות תוכל למחוק את זה, אבל כשמישהו עושה לנו משהו טוב, אנו חייבים לחרוט את זה על אבן כך ששום רוח לא תוכל למחוק״.

את העלבונות והפגיעות בנו לחוות, להבין, לכאוב ולשחרר...
את האהבה, החום והפירגון, לחרוט על לוח ליבנו