השיירה שלא ניגמרה

יעקב  

בערב יום כיפור , בבית הכנסת, יש תפילות "כל  נדרי" שבו מוזכרים הנשמות ובבית מדליקים נר נשמה, כך אבי היה נוהג, היום שנה  ראשונה , אני מדליקה נר נשמה עבור אבי, נר שני עבור בן זוג (שנה שניה).

לכן עולים גם לבית הקברות , אצלנו (בקיבוץ) אין יום מיוחד, מצאת ראש השנה ועד יום כיפור , כ"א בוחר את היום שלו.

גמר חתימה טובה!

שיירה ארוכה.   יעקב.

אכן ים של מכוניות השתרך לו הבוקר, ערב יום כיפור, בדרכם לבתי העלמין ברחבי הארץ.
ככה גם אנחנו, נוהגים מידי שנה בשנה, להפגש בשעה 7 בבוקר, בבית העלמין בבירת הנגב.
תושבי מרכז הארץ, יוצאים ב5:30 בבוקר לדרך, אנחנו הגרים בישוב קהילתי במרחק 20 דקות נסיעה, יצאנו ב6:30 וכשהגענו, כבר חנה תור ארוך של מכוניות יותר מקילומטר, לצד המדרכה, לאורך גדר בית העלמין.

רעייתי ואני שטפנו המצבה של חמי, ז"ל. וב 7 הגיעו כל שאר בני המשפחה. כ20 אשה ואיש, קרובים ורחוקים, התקבצנו להתייחד עם אב ואם שאינם עוד איתנו.
הדלקנו נרות נשמה. ערכנו את התפילות ואמרנו 'קדיש יהא שלמה'... שמחנו להתחבר שוב עם הקרובים.
שעה, אחר כך התפזרנו, איש לדרכו, נושאים איתנו את הברכות שבורכנו, וברכות ואיחולים לבריאות ושלום, שברכנו אנו את קרובנו ויקירנו, וחזרנו לביתנו.
יעקב ידידי. ביום זה, משפחות עם ישראל, מתייחדות עם  יקיריהן.
אתה סיפרת את הסיפור שלך, המאפיין את  רובנו. וכך יהיה (בלי נדר) גם בשנים הבאות עלנו לטובה.  .
שנה טובה. גמר חתימה טובה לך ויקיריך. (חיוך) 

לרחל-

הביקורים  של אלפי אנשים מצביעים על נוהג. לא ברור לי מה הנוהג אבל זה חוזר על עצמו כל שנה בערב יום הכיפורים.. אני לא חושב שאצלנו במשפחה יש לכך משמעות מיוחדת. פשוט קבענו תאריך ולהבא  נשנה

לנדב ידידי- אני מבין שזה נוהג ולא ברור מדוע דווקא ביום כיפור להתיחד עם המתים. העלאתי השערה שזה נוהג שהובא מעדות המזרח. ההורים שלי ישמחו לבטח אם אבוא לבקר אותם ביום אחר . כך אגיע רענן ואוכל להקדיש לקברם יותר זמן. . תודה על תגובתך המלומדה.

שנה טובה וגמר חתימה טובה

לעמ לי ה אור,- איני חושב שהנהירה לבתי הקברות היא בהתאם לנוהג הדתי. רוב הבאים היו חילוניים ובית הקברות ירקון  הוא  לא לנופלים במלחמות. .  רואים  את ההולכים ונידבקים ונוהים אחריהם.  . אנחנו האחים הגענו לנקות את הקברים  ולומר קדיש. הגענו לא בעיקבות  מנהגי הדת. הגענו מפני שחשבנו שזה יום מתאים. לא הלכנו לבקר  את רעייתי ובתי והן בודאי יסלחו לי על כך . הן תסכמנה לביקור ביום חול.

גמר חתימה טובה

ל עמ לי ה או ר- לא כפרתי בדברייך וכתבתי גם למעלה שה נוהג דתי אצל יוצאי המיזרח. . אולם  רבים נוהים לא בגלל הנוהג הדתי אלא מפני שאחרים עושים זאת. אני מגיע ממשפחה דתית שסבי היה רב. אולם  ההגעה שלנו  האחים לא הייתה בגלל הנוהג הדתי אלא בגלל שזה היה יוןם נוח  וגם...חחחח בגלל שרבים באים ביום הזה ולא בגלל  שהמנהג הדתי כיוון אותנו ליום הזה. . אילו  נושא מנהג הדת היה נר לרגלי הייתי הולך גם לקברן של בתי ורעיתי. . אז איני כופר במנהג הזה ולא טענתי שזה לא כך.

ליעקב גרשון בוקר שמח ..

אילולה המכשולים והחום המקשים את הדרך לבית העלמין לבקר את יקירנו ,,

בערב יום כיפור ,,,הכל היה אחרת לא הייתה משנה ליום אחר ,,גם ביום האחר בקורך 

וברכתך,, ותפילתך יתקבלו באותה המידה ...     גמר חתימה טובה

ליעקב,

אני נוסעת מתי שעולה בי הצורך וכך איני ניתקעת.זוהי גם מסקנתך בסוף.יש לי בקריית שאול,שני בעלים,אז אני מבקרת את שניהם.(גם כשהיו בחיים,חיו בשלום)ובכפר סבא ,בבית קברות קטן,הורי.כשאני נוסעת לשם,אני עוברת ראשית דרך הבית שגרנו,במגדיאל,שכעת הוא מושכר,להציץ דרך בית הספר שלמדתי שם ואז דרך תותי השדה(שזה לא בעונה הזאת ,כמובן)בנתיב הצר לכפר סבא,לידם בנו שם תחנת רכבת.

אז זוהי גם חזרה לילדותי.לפעמים אחי מצטרף אלי,אם אני מודיעה לו,ולרוב כל אחד מאיתנו מגיע לבד.ואין בעיות תחבורה.כי אם מאמינים שהם יודעים,אז לא חשוב הזמן.,אם כי בתו הדתית של בעלי השני,שמטלפנת לי כל ששי,טוענת שתאריך מותם חשוב,כי אז הנשמה יורדת לראות אם באים.כל אחד עם האמונה שלו.הנה,קצת מחיי.

לטובה-כפי שציינת. כל אחד באמונתו יחיה.  הביקור הוא סימבולי. כיבוד המת. כשאני עומד מול הקבר הקר  איני חש שאני מחויב למישהוא ,גם לא לרב, את הביקור הזה. אני חב אותו למי שאני מוקיר ובא לפקוד את קיברו.

*~*~*~*~*~*~*~**~~**~~**~*~*~*~~*~**~~*~*~***~~**~~*~*~*~*~*~*

לבד מיום השנה, נוהגים לעלות לקברים בערב ראש השנה, והמנהג בירושלים ללכת לבית הקברות בערב ראש חודש אלול, ובערב ראש חודש ניסן, נוסף על ימי פקודת השנה. וכן נוהגים לעלות בתשעה באב, ויש נוהגים גם בערב יום כיפור.

http://din.org.il/2013/08/30/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%A8

גרשון היקר,

אמי זכרונה לברכה גידלה אותי ביחד עם אחי ושתי אחיותי אחרי שהתאלמנה מאבי שהלך לעולמו בשבי הגרמני במסגרתשירותו בצבא הבריטי.

וכשבגרתי ואמי זקנה, גידלתי אותה ביחד עם רעייתי וארבעת ילדינו. וכאשר נפטרה דאגתי לקבורתה סמוך מאוד למגוריי ואני נוהג לעלותלקיברה ולנהל איתה שיח ושיג כאילו לא נפרדתי ממנה. ביום הכיפורים אני נמנע בגלל הצפיפות ומקווה שבורא העולם לא כועס עליי.

יהי זכרה ברוך. אישה צדקת הייתה.

לברוך הלוי- סיפור עצוב. עצוב לגדול יתום מאב. . הסיפור שלך הוא סיפור דומה לסיפורים של לא מעט אנשים.  החיסרון של האב מורגש אצלך ילדים  והאמא צריכה למלא את החלל ולדאוג ש לילדים  שיגדלו ויצליחו. לפי הסיפור שלך האמא הצליחה וזכתה  ליחס הטוב וההערכה כאשר הגיעה  לזיקנה והיית צריך לטפל בה כפי שטיפלה בך. . לא תמיד זה כך. שהענו סיפורים לא מעטים על  התנערות מהאם הזקנה. . קראתי בפייסבוק על מחקר שמגלה לנו כיצד הילדים מוצאים פתרון  לאמא הזקנה בחג על מנת שיוכלו להיות חופשים לטיולים..   אנחנו פוקדים את קברי  ההורים מידי שנה.  קובעים כל האחים ונפגשים  עם רב שאומר קדיש.  כבוד להורים שגידלו  ושמרו עלינו.

שתהיה לך ולבני ביתך שנה טובה וגמר חתימה טובה