דברים מן הלב

לעליזה,

במצב הפוליטי והמיגזרי היום, ממשלת איחוד לאומי, לא תשנה שום דבר, מלבד זאת שתחזק את השילטון. המפריד שבינינו, הינו תוצאה של ההוניזם (קפיטליזם), שאינו רק תפיסה, אלא דרך חיים. בין השאר, בא ההוניזם לביטוי, בקידוש ערך ה"אני", במקום ערך ה"אנחנו". זו הבעיה העיקרית, עליה את מכריזה בפוסט שלך. כדי לשנות את המצב, החברה שהיא הוניסטית בהליכותיה, צריכה להישתנות, ומהעלאת ה"אני" על כיתרה, עליה להעלות את ה"אחר" כעיקר. בצורה זו תשתפר המדינה, ויענה רצונך. אמן.

לאמיר ,תודה  על  התיחסותך  ועל  דבריך...

אם  הבנתי  נכון,  אנו  מדברים   על  אותו  .דבר:   אתה  מסביר  את  הדברים

באופן "מדעי",שכלי...ןאני     מדברת    מתוך  רגשותי....האין  הדבר  כך?

ונדמה  לי  שעכשו  ההבדל  בין  שתי  התפיסות  שהזכרת----   אינו  גדול  כ"כ.....

וחבל ! !     כי  אולי  אפשר  היה  לשנות  משהו                        

 ערב  טוב  ושבוע  שקט  ושלו.

לעליזה (2),

בתשובתך לתגובתי, את כותבת "כי  אולי  אפשר  היה  לשנות  משהו". בתגובתי הקודמת, אני כותב שבהחלט אפשר לשנות, ומציין מה החברה צריכה לעשות לשם כך. אכן אפשר וצריך. תודה ושבוע טוב לך.

יש הבדל בין הרצוי ובין המצוי. תקופת ההתנדבת  בעמם כפי שאנו זוכרים מתקופת ההתישבות פסה מהעולם.  עמיר דיבר  בפוסט הקודם על 20000 סינים שיבואו לבנות את המדינה. נעשנו מפונקים  ורודפי  נוחות. . הביחד הוא רק בעת סכנה.  רק כאשר הסכין מונחת על צוארנו כולנו מתאחדים.זה אנחנו.  ואיחוד המפלגות?  התקציב לאתנן להביא  אותם לשולחן הממשלה  ניגמר. הוא חולק בין המפלגות המרכיבות את הקואליציה. הרצוג הצהיר  שלא יכנס  לממשלת איחוד. רק כיסא ראש הממשלה  יספק אותו. ואני לא משוכנע שהם יוכלו לתרום לפתרון המשבר. . אשרי המאמין שישראל  והפלסטין יגיעו להסכמים בנוגע  לחילופי שטחים. ישראל לא תוכל להתקיים מבחינה  ביטחונית  בקווי 67  בלי שישאר בידה  אזור ביטחון שיאפשר לה לשמור על הגבול הארוך של הירדן.. לא  כאשר נוסף דעאש לתמונה.. מנגד  מתנגד אבו מאזן לחילופי שטחים שישאירו בידי ישראל את הביקעה.  מי שמכיר את צורת הבננה  של מפת ישראל שתהיה אם ניסוג לקווי 67, יודע  שקל יהיה לחצות אותה לכמה חלקים בעת צלחמה. . אז הסכמי שלום רחוקים. ומה שנישאר הוא להפגין את כוחנו ולחיות על חרבנו. ומה שעושים עכשיו להפסקת הטרור הוא מעט מידי.  ראינו כיצד  משתלטים על פורעים במדינות אחרות. גם במדינות נאורות. . כאן  משתמשים בכפפות משי נגד המתפרעים.

מה שעושה המנהיגות שלנו  הוא ניסיון להשקיט את הלהבות. זה  צעד נבון. ואם לא יצלח  יצטרך המקלע לנבוח יותר. אין לאפשר התפרעויות שישתקו את המדינה.

יעקב  גרשון,ערב  טוב,

נכון  , בטאת  את  המצב  כמו  שהוא...ולצערנו  הפער שבין  הרצוי  למצוי  הולך  ונפער  יותר  ויותר,

ומו רגש    בימים  טרופים  אלה...    

לא  בארצנו  וגם  לא  בארצות  העולם  לא  קמים  עוד  מנהיגים  דגולים  שיוכלו  לבשר, להציע  ואולי  גם  לבצע  שינויים  לטובה..

ואני  כל כך  מקווה  ומאחלת  חיי שקט  ושלווה (כבר  לא  מדברת  על  שלום)  לילדינו,  לנכדינו  ולנינינו..

שמעתי  לאחרונה  אימרה  הומוריסטית: ' ארצנו  היא  ארץ  של ניסים ושל  תקווה----או  שקורים  לנו  ניסים      או  ששוב  ושוב   מקווים  לטוב'!         לילה  טוב   ושבוע טוב  ושקט

לעמליה ערב  טוב,  

כנראה  ש"העולם  כמנהגו  נוהג..."   וחבל  שאחרי  כל 'מלחמה',  'ארוע',  או 'מתקפת-טרור'

לא  נעשה  דבר  שימנע  להבא  את    ההדרדרות..

לילה  טוב  ושבוע  שקט  ושלו

לעמליה,

לדברייך, "השפויים משני הצדדים שהם גם הרוב המכריע, יושבים בשקט בבתים, מחכים עד יעבור זעם, והקיצוניים משני הצדדים גם יחזרו לשיגרה ולבתייהם...". טוב, מכיוון שאינך יושבת בשקט בבית, אני מבין מדברייך שאינך מהשפויים ומהרוב המכריע, חובתי לומר, שעובדה זו די מחממת את ליבי, מפני שאלה שהוגדרו על ידך לרוב מכריע ושותק, של שפויים, הינו לדעתי רוב מַחְרִיאַ, חסר שפיות, שיביא למצב יותר גרוע. אולי שכחת, ונראה לי שלא שכחת, אלא שפשוט את כנראה לא יודעת, או שאינך רוצה לזכור, שהמפלגה הנאצית היתה מיעוט בבחירות בגרמניה, ועלתה לשילטון, בשל שתיקת הרוב המכריע, שלא עשה נכון. נידחתה תוכניתו הכלכלית של ראש ממשלת גרמניה דאז, והוא פנה להינדנבורג, שיבצע בחירות חדשות. בבחירות החדשות, הנאצים זכו בכשישה מיליון קולות, דבר שהפך את המפלגה הקטנה, לשניה בגודלה בפרלמנט. עברו כשנתיים שלש ועוד מערכת בחירות, או שתיים, וקיצונות פעולה של הקבוצות הנאציות, באוירה איומה של רעב, עוני ואלימות בגרמניה, והיטלר עלה לשילטון. מתה הדמוקרטיה.  מי שנותן את הטון בהרבה עימותים, הינו המיעוט הקיצוני, שאינו חוזר לביתו, ואם נראה לך שהוא חוזר לביתו, הרי משם הוא טווה ומחזק את כוחו, שיבוא לביטוי בצורה אלימה, כשייראה לו. טלי קורה... והפסיקי לחנטרש בביטוייך האווריריים והרוחניים. אנחנו מצויים בעימות מלחמתי, ואת מורחת קצפת מילולית מתוקה. הצד הנגדי שאת בעדו, מצטייר לך כמי שהולך בלי (בלי האיסלם), אך פשוט אינך רואה את בגדי האיסלם שהוא לובש. קיראי את הקוראן, בעינייך, ואולי אז תביני.

בהצלחה.