פרנץ אהובי

פרנץ אהובי, כמה נעים לי לקרוא לך כך.

כן, כן, כן! אני אוהבת אותך! מה יש לא לאהוב אצלך? אתה יפה, אתה נדיב, ואתה אמיץ. התוכנית שלך באמת נראית לי אפשרית לביצוע, אם אתה תהיה מוכן לעשות את כל הדרך הזו.

מבחינתך זאת תוכנית מאד אמיצה. אתה רוצה לעלות לארץ ששונאת גרמנים. למשל, אצלנו בקיבוץ, אסור לדבר גרמנית במקומות פומביים, כמו חדר- אוכל. לכן אני מייעצת לך להתחיל ללמוד עברית. אתה שהיית אתיאסט מושבע מוכן להתגייר, מי פילל  ומי מילל, ועוד אתה כותב שאתה עושה זאת מתוך הזדהות עם העם היהודי.

הפגישה עם משפחתי, עם הורי, לא תהיה קלה. הם יגידו "המרים הזאת (זה שמי היום) משגעת אותנו. סוף סוף מצאנו לה מקום אידיאלי, בלי בעיות פרנסה, מתאים לאידיאלים הקומוניסטים שלה, התחתנה עם חבר קיבוץ, ועכשיו היא מפרקת את הכל, והולכת להרפתקה חדשה, להתחתן עם בחור שהיא התגרשה ממנו." אבל אתה הרי לא מפחד מכלום, אני מאמינה שתצלח את כל הקשיים. גם אני הייתי פעם כזו, אתה זוכר אותי בתנועה? אבל השתניתי מאז שנולדו הילדים.

אני מתארת לי שלא היה קל לך להיפרד מוויויאן, ומקווה שהחיים איתי ועם בתך יפצו אותך. אני באמת אוהבת אותך. אתה יודע, לפני שבועיים היה סרט בקיבוץ – מלחמה ושלום -  והגיבור ששיחק בסרט את אנדריי בולקונסקי (לצד אודרי הפבורן) היה מל פרר. מחוץ לזה שהוא יפה תואר, הוא דומה לך. יש לכם את אותם עצמות לחיים גבוהות. בלילה לאחר הסרט, בכיתי. חשבתי שאתך הייתי יכולה להיות מאושרת. חשבתי גם שאבא שלי הרס לי את היחס לגברים. לא ידעתי לוותר, ובנישואים סוד ההצלחה הוא ביכולת לוותר. (הוא התעלל בי מינית בילדותי, נושא שהמשפחה הדחיקה והשתיקה, ולא סיפרתי לך עליו עד היום). אתה יודע שבגיל 17 הוא גירש אותי מהבית כי לא הסכמתי לעזוב את התנועה הקומוניסטית ואסר על בני המשפחה לקיים כל קשר עימי. אני חושבת שיש לו רגשות אשמה ביחס אלי, ולכן מצידו לא צפויים להערכתי קשיים. אבל יש לי עוד עשרות קרובים בארץ, ואני רוצה שתכיר אותם ושהם יקבלו אותך.

תמר כבר מאד הייתה רוצה להיפגש איתך. הראיתי לה את התמונות שלך, סיפרתי לה עלייך, ועכשיו כשיש בינה לבין צבי נתק מוחלט, היא מדברת על-כך שיהיה לה אבא חדש. תמר יודעת גרמנית מהשנים שלפני כניסתנו לקיבוץ, אז לא יהיו לכם בעיות תקשורת. לעומת זאת אהוד יודע רק עברית. לכן אני מפצירה בך שתתחיל ללמוד עברית. גם כך המצב יהיה די מבלבל בשבילו. פתאום יהיו לו שני אבות. אני סומכת על צבי שהוא לא ישמיץ אותך לפני אהוד. הוא אדם אצילי, למרות מחלתו הנפשית.

יש לי הרבה תוכניות לתקופה שתבוא לאחר שנתאחד ונעזוב את הקיבוץ. אני בטוחה שיהיה לנו טוב, כי אנחנו מכירים זה את זה מנעורינו, ולכן אנחנו מבינים זה את זו. אני מאושרת, אני בהיי.

נשיקות וחיבוקים ממני (קרא לי מרים).