ראיון עם דוד בן גוריון ז"ל משנת 1970

לשלמה שכטר

וואו. ימני קיצוני שבקיצונים .כך אולי היינו בודאי מכנים אותו  אילו היו נאמרים הדברים היום......והכוונה לא לימני קיצוני בקבוצת הכדורגל של הפועל  תל אביב.  הוא מחזק את  העמידה של הימין שלא להחזיר את הגולן לסורים . מי שמכיר את הגולן  יודע  כיצד אפשר  לעשות את המוות לישובים שיושבים למטה. כולנו זוכרים את  חילופי האש הרבים שהיו באיזור כאשר  הסורים  שלטו על  האזור מלמעלה ולא איפשרו לעבד את האדמות שלמטה.. את הניסיון הסורי לשלוט על גדת הכינרת. ולחשוב על החלוקה...בלי יפו  ובלי לוד ובלי רמלה ובלי הגליל העליון ובלי חצי הנגב.........אפשר לומר שיצא מתוק מעז. אילו לא פתחו נגדנו מדינות ערב  במלחמה  להפר את החלוקה.....

ליעקב גרשון, שבת שלום.

תודות על תגובתך.

לאור תשובותיו של הזקן(דוד בן גוריון ז"ל),הוא יותר קיצון מכל קיצוני בן ימינו.

המשך יום נעים, שבת שלום ושקט.

היי שלמה שכטר ..

אהבתי את הראיון עם דוד בן גוריון ..אהבתי אותו כאדם ..בזמנו לא חיפסנו את הצד האנושי שבו ..

כי אם  את המדינאי החזק והכל יכול כך ראיתיו כילדה שהשפה העברית לא הייתה שגורה בפי ..והיה ידוע שבן גוריון עשה הליכות ועמידת ראש ..גם עמידות ראש עשיתי ואהבתי מאוד..

ולימים בחרתי לעשות איזו עבודת גמר על בן גוריון שרתק אותי באשיותו ..בעבודת הגמר שיבצתי גם כמה ממכתביו לפולה ..זה היה מזמן איני חושבת שאני זוכרת הרבה ..

תודה לך ..כן זכורה לי התקופה שהסורים היו למעלה ואנו למטה ..זו היית גזרה חמה במיוחד ..ולתושבי הגליל טראומות מהפצצות שנחתו עליהם..

יפה אהבתי ..שבת שלום..

ליעקב גרשון, שבוע טוב.

תודות על תגובתך.

המשך ערב נעים, שבוע טוב ושקט

.

.

לmadlen biton,שבוע טוב.

תודות על תגובתך.

אהבתך, היא גם אהבתי.

זכור לי ערב חברתי במסגרת תנועת "מחנות העולים" למרגלות "דרדרה"

בשנת 1953.

הפחד מהחיילים הסורים שישבו מעלינו היה נוראי.

המשך ערב נעים, שבוע טוב ושקט.

ראיון עם דוד בן גוריון. יהא זכרו ברוך.  מחוסר זמן שלמה ידידי, לא קראתי את הפוסט "ראיון עם בן גוריון".    אולם אמירתך: "הפחד מהחיילים הסורים שישבו מעלינו היה נוראי."... חשבתי על דבריך אלה, בקשר לסבל שסבלו הישובים הישראלים שישבו למטה, מרשעותם של הסורים, שלא חדלו לירות על הישובים ולמרר את חיינו. הזכיר לי את היום שכבשנו  את רמת הגולן. (מלחמת ששת הימים - יום שבת שעה 12.30.)  (חטיבת הצנחנים), נערכנו בתוך מטע הבננות של קיבוץ האון, לקראת כיבוש הרמה. והחלנו לטפס רגלי במדרון  ההר, תחת  מיטריה אוירית של מטוסנו שתקפו את מוצבי הסורים שרכבו על הרמה, המטוסים תקפו משך כל זמן הטיפוס שלנו במעלה הרמה. מטפס כשעל גבי תרמיל מזווד פצצות ררנ"ט. טיפסנו את ההר וכבשנו את הרמה. מידי הסורים. תודה לאל חזרתי הביתה בריא ללא פגע. 

החזקנו את רמת הגולן, עד מלחמת יום הכיפורים, (שנה 1973) כאשר בהתקפת פתע, הצבא הסורי כבש בחזרה את הרמה מידינו.  

שוב אחרי 6 שנים, באותה היחידה, השתתפתי שנית (יום ראשון שעה 14.00, המראה ממחניים, במטס של 5 יסעורים, לעבר רמת הגולן. (כתבתי בבלוג, את הסיפור בשם: "מאירועי מלחמת יום הכפורים" - ) אותו אחר צהריים, חטיבה, 317, נחתנו מעבר קווי האויב. הלחימה נמשכה עד יום המחורת. עם עלות השחר הרמה הייתה שוב בידנו.   

כן שלמה ידידי, אמירתך עוררה אצלי זכרונות של האירועים שחוויתי בשתי המלחמות הללו.

   שבת שלום ובשורות טובות. (חיוך)