יש גם אנשים טובים בסיפור

בהמשך לסדרה שאני כרגע בשלבי התחקיר ואיסוף החומר, אני נתקל לפעמים בסגנון של הכללות לגבי אוכלוסייה ועמים, אינני פוליטיקאי, איני עוסק באפליות, דת או פוליטיקה. אני עוסק בסיפור על ההמנון הלאומי "התקווה" ועל יוצריו והמקומות בהם התרחש, משום מה בכל פעם שאני מזכיר עם כלשהו ומדבר עליו ועל תרומתו לטובת ההמנון, (כמו רומניה) התגובות שהיו ולא רק כאן: אל תשכח את השואה של... וכו. איני שוכח דבר אבל זה אינו רלוונטי לסיפור. אני עושה תחקיר מעמיק כדי לנסות להראות את הטוב שיש באדם, הרעים מקבלים שפע של זמן ומקום בכל מהדורות החדשות בארץ וברחבי העולם. אם כבר מדברים על רומניה, יש לזכור שבכל מדינות אירופה שהיו נתונות בלחץ הנאצים וברומניה גם הקומוניסטים, אנשים נסחפים כתוצאה מהתעמולה בלתי נפסקת ולחץ חברתי ושלטוני. (גם בארצנו זה לא חסר) לעומת זאת קמים אנשים טובים שפועלים לטובת עם ישראל ונתיניו (בזמנו כשלא הייתה ישראל הם היו יהודים) כמו המלכה אלנה, אמו של המלך הנוכחי ברומניה שהוא כיום בן 94. יש לציין עוד כי רומניה מעולם לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטים עם ישראל. זאת הבהרה לגבי תגובות לסיפור, תתרכזו בסיפור ולא במה שקרה מסביב כי חשוב שתדעו את כל העובדות לפני שאתם מגיבים בצורה לא רלוונטית. תודה שבוע טוב

סיפור הצלה

אלנה, המלכה האם של רומניה

נסיכת אלנה של יוון ודנמרק נולדה באתונה. היא הייתה בתו של המלך קונסטנטינוס העתיד של יוון. בשנת 1921 נישאה לנסיך הכתר  של רומניה, שהפך מאוחר יותר למלך קרול השני. לבני הזוג נולד ילד, מיכאי (מיכאל), והתגרשה בשנת 1928, לפני הצטרפותו של קרול לכס המלוכה. ב -6 בספטמבר 1940, מלך קרול השני נאלץ להתפטר בגלל כישלונותיו הפוליטיים. גנרל יון אנטונסקו השתלט על המדינה בברית עם משמר הברזל. מיכאי, בן 20, בנו של קרול השני, הוכתר, ואמו, אלנה, שהייתה מחוץ לרומניה, חזרה לבוקרשט כמלכה האם. מתנגדיו של אנטונסקו - ראשי המפלגות ההיסטוריות, המפלגה הליברלית ומפלגת האיכרים - שמרו על קשר עם בית המלוכה, כפי שעשו ארגונים פוליטיים וחברתיים אחרים. בקיץ 1941, כאשר יהודי בסרביה, בוקובינה ודורוהוי, הרב ד"ר אלכסנדר שפרן, הרב הראשי של יהודי רומני, פנה לראש הכנסייה האורתודוקסית, הפטריארך ניקודםNicodem  הלך למלכה האם, שהתרגשה מאוד כששמעה על מצוקתם של היהודים שגורשו. לאחר הפנייה לאנשים משפיעים שונים, המלכה האם והפטריארך פנו ישירות לאנטונסקו. הגירושים המשיכו, אך בשל ההתערבות של המלכה האם, גירוש פילולוג Barbu Lazareanu נמנע. בסוף השינה 1941, כאשר הגיעה הידיעה של המצב הנואש של היהודים שגורשו לטרנסניסטריה, הרב שפרן פנה שוב למלכה האם לעזרה. היא התייעצה עם מונסניור אנדריאה קאסולו, שליחו של האפיפיור, ולוקח את עצתו, היא פנתה לראש הממשלה בפועל, מיכאי אנטונסקו. היא שכנעה אותו לאפשר לארגונים היהודים לשלוח סיוע רפואי, ביגוד ומזון ליהודים בטרנסניסטריה, שחיו בגטאות ובמחנות. מצוקתם של היהודים הייתה גדולה והמלכה האם ששלחה עוזר שלה, אחרי חצות בלילה סוער, ליידע את הרב הראשי שהיא קיבלה אישור לשלוח להם עזרה. העזרה נשלחה בשנת 1942 הצילה את חייהם של אלפי יהודים שגורשו לטרנסניסטריה. המלכה האם המשיך במאמציה למנוע את הגירוש של יהודים מרגאט (הממלכה העתיקה). ב -30 באוקטובר 1942, גוסטב ריכטר, מהצוות של אייכמן, ששימש כמומחה לעניינים יהודים בבוקרשט, כתב כי "המלכה האם סיפרה למלך שמה קורה לאנשים במדינה הזאת הינה נוראה, שהיא כבר לא יכולה לעמוד זה, לא כל שכן שהשם שלה והמלך, יחובר עם הרציחות של היהודים ולכן היא יכולה לצפות להישאר במדינה ולהירשם בהיסטוריה כאמו של "מיכאל הנורא". היא איימה על מלך ברצינות שאם גירושים להפסיק מיד, היא תעזוב את הארץ .... ". בשנת 1943 ובתחילת 1944, המלכה האם תרמה להחלטה לאפשר את החזרה מטרנסניסטריה של אלפי יהודים שגורשו, בם אלפי יתומים יהודים. למרות עיכוב של שישה חודשים, שנגרם על ידי התערבותו של אדולף אייכמן, היתומים הוחזרו הודות למאמצים הנחושים של המלכה אלנה.

ביום 11 במרס 1993, יד ושם הכיר המלכה האם אלנה כחסידי אומות עולם.