גורל

לעיתים קרובות מידיי החיים ניראים כמו שברים שמיתפזרים לכל עבר-ילנה יקרה-

מאד יפה וראוי שעשיתם לכם את המסע

ממילא לשום מוות לא ניתן לתת פשר אז

-המעט שכן ניתן -זה להיתחבר ולהיתחבק

                          לילנה מצער כשאנשים נחלשים בכוח עמידתם,

                           ולוקחים מתוך יאוש טת הבחירה בהפך החיים

היי רחל.   חיים  זה דבר הכי יפה שיש  לנו. מתנה  ענקית. כל בוקר לקום ולהגיד תודה למי(או למה)

שאנחנו  מאמינים   .תודה לעצמינו שממשיכים במירוץ. חיים מאוד לא צפוים. כשישבנו באוטובוס לערד

בדרך הביתה חשבתי שוב פעם . צריך לשמור על אנשים  קרובים. הם הגרעין שלנו. לא פוליטיקה ולא  עסקאות גז. משפחה ,אהובים הם משמעות החיים.

המון תודות על תגובתך.

יום נעים לך.

שלום עמליה.  אין פשר  למוות. ומסקנה  שקיבלתי : להתחיל כל יום חדש בחיוך ותודה. תמיד. אפשר  להתגבר   על המון דברים וחיים הם אף פעם לא צפוים.(גם לטוב ,גם לרע) . ולחיות. יש לנו מזל שאנחנו ממשיכים.

המון תודות על תגובתך.

יום טוב ושקט לך.

שלום אריקו.  לא רוצה  להאשים אותם. מי אני בכלל כדי לתת ציון להחלטות של מישהו אחר? הם היו אנשים נהדרים. הכי נורמטיביים שאפשר  לתאר.   משהו קרה שם באותו יום טרגי.  אני מאוד אוהבת את החיים. עם   בכי  ושמחה. אז אנחנו נשארנו. יש לנו מזל.

המון תודות  על תגובתך.

יום טוב  ושקט לך.

שלום טובה. אני כל כך שמחה שחזרת. הית מאוד חסרה בבלוגיה. יש בסיפור שסיפרתי משהו מעבר לסתם טרגדיה של שכנים. אני לא פעם כתבתי על קרבה  שהיא לא חייבת להיות קרבת דם(משפחה). היא אמרה לי:"את כמו בת בשבילי." זה בדיוק העניין.

תשארי טובה  בבקשה. המון תודות לך על תגובתך.

ערב נעים לך בריאות ושלווה.

ילנה השלום והברכה עימך

גורל - כמו שכתוב  "אין גורל לישראל" , עוד אגע גם בזה

בבואי לנסות להבין גורל מהוא אני נאלצת לרדת לנבכי הענין

אנו החיים על כדור הארץ קשורים למימד הזמן כלומר יש עבר ההולך וגדל יש הווה ויש עתיד ההולך ומתקצר קשה לנו להבין גורל מהוא,המדענים  טוענים שברגע שהמהירות עוברת את מהירות האור מתבטל לו לגמרי מימד הזמן ואז חביבתי הכל קורה בעת ובעונה אחת ,אז הגורל ידוע, והמקובלים יודעים להגיד שהגורל ניתן לשינוי ואת הסוף או הגורל ניתן לשנות,

מענין סיפורה של בתו של רבי עקיבא. אביה  שהוא היחיד שנכנס לפרדס ויצא ממנו בחיים ובשפיות, ידע לתאר את מסעו המדיטטיבי בו התיצב בפני כסאו של הבורא, חזר על מנת לספר ולתאר. ידע הוא את גורלה של בתו. היא היתה אמורה למות ביום חתונתה עי הכשת נחש. ביום חתונתה היה משתה גדול .למחרת כולם רצו לחדרה על מנת לבדוק עם בין החיים היא. למרבה הפלא אכן היתה בין החיים. את הנחש .לפי הסיפור, הרגה בעזרת מסרגה. כששאלוה  איך ?? ענתה. בחתונתי ,בזמן האוכל הבחנתי בעני העומד בפתח הדלת, לקחתי את האוכל שלי והשבעתי את רעבונו , מאז ידוע המשפט המפורסם כי "צדקה תציל ממות" אז לדעתך ניתן לשנות את הגורל?   וחבריך באם היה גורלם בידם לא יכלו לשנותו ?? או את סופו?

עד היום המקום בו נמצאים חבריך הוא המקום ש "אין לדעתו", אחרת היינו יודעים אותו, דבר אחד רק כן ידוע שהיינו על מנת לא להיות  על מנת שוב להיות וכך הלאה 

שלום לך WMI . אני רוצה להסביר את עצמי.  האם אני מאמינה בגורל? שאלה לא פשוטה. יש דברים שלא ניתנים לשינוי.ויש דברים שאפשר לשנות. אנחנו באים לעולם ועוזבים אותו במועד מסויים. לא תמיד תלוי בנו. שאר דברים כן אפשר לשנות.  רצון של בן אדם זה דבר ענק. אבל לא על זה כתבתי. אנחנו אף פעם לא נדע מה קרה שם באותו יום טרגי. למשפחת שכנים. כתבתי גורל. למה?  אני נגד חד משמעית לשפוט או להאשים אותם. דווקא  אותם כי היתי מכירה אותם כל כך טוב.  יש רגעים ובן אדם לא רואה פתרון ומחשבה לסיים היא הכי  היגיונית  באותו רגע. מילת הגורל לא הסבר  למה שקרה שם. היא רק סיבה לא לגעת בידיי  הכל יודע ומבין. אנחנו בסך הכל אנשים. לא מעבר  לזה. היא קרא לי בת. לשכן היא אמרה אז:"אני הולכת לבתי." לא אשכח  את זה אף פעם.

המון תודות על תגובתך.

ערב נעים ושקט לך.

שלום איתן. אף פעם לא נדע מה קרה שם באותו יום חמישי(גם זה לא בטוח אולי שישי) בסוף מאי 2015  בדירה של שכנים שלי. הם  היו אנשים נורמטיביים לגמרי. בני  77-78 . בנם היה חולה דיכאון. איש צעיר בן 50 אחר פיטורים מעבודה לא חזר לעצמו. לבנם היו 3 ילדים. מצב כלכלי  בסדר. אשתו עבדה.  הוריו(הם   היו שכנים שלי ) עזרו תמיד. הוא היה בנם יחיד.  ואז הוא חלה. הוא בכלל לא היה גר בערד. ופתאום הגיע להוריו. אחרי כמה ימים הם התאבדו כולם.  אף פעם לא ראיתי אותו .עם אמו התקרבתי מאוד בזמן אחרון. היא קראה לי בתי.  עניין הגורל לא מסביר שום דבר. כתבתי את זה כי כל כך קל להאשים ולשפוט. ואסור לעשות את זה כי אנחנו כולם לא  יודעים  מה יכול לקרות לנו. אנחנו רק בני אדם. זה לא גורל זה סיפור מאוד טרגי. אסון של משפחה נהדרת.

הנה   סיפרתי לך  כל מה שידוע  לי.

שוב שבת שלום ולילה טוב.