אחמד אבו אל בנת.....

אחמד היה סוחר בר מזל שחי עם אשתו וששת בנותיו באושר. רק דבר אחד העיב על שלמות עושרו, בן זכר. כל פעם שאישתו נכנסה להריון ילדה בת. משפחתו הציעה שיתחתן עם צרה למען יוכל להוריש את שמו והונו. בתחילה התנגד אך בעקבות הזמן והלחץ ניאות להתחתן. לכל מצהלות ושמחה נולד בנו הני לאשתו החדשה. הני גדל כתכשיטה היקר של המשפחה. אחמד תלה בו אל כל תקוותיו...ומהוויו...שיגדל וישא באחריות. אך הילד המפונק עצלן ועקשן, נטש לימויו. לא עזרו תחנוני אחיותיו ועזרתן...הוא בשלו. אחמד לקח אותו, אליו למשרד ללמדו מסחר, לדאבון ליבו גם פה נכשל הבן. הני חבר לחברים מפוקפקים, והיה מבלה לילות כימים בהימורים ושתית אלכוהול. אחיותיו הצליחו בחייהן ולימודיהן, עורכת דין רופאה וסופרת כמה שלא התאמץ אחמד לתקן את דרכי בנו, נכשל בכל. הבן מאן לקבל את עצות החינם מאביו. חצות הליל ודפיקות על הדלת, אחמד פותח ובפתח בנו כולו דם, מפוחד סיפר הני כי רצח את אחד מהחבורה, וביקש סיוע אחותו עורכת הדין סינגרה עליו במשפט והצילה אותו מהגרדום, בתענה של התגרות מצד הנרצח. הני נשלח לעשר שנים של עבודת פרך. אחמד קם וחיבק את בתו בדמעות ואמר... "בן יכול לשאת את שם אביו, אך בת יכולה לרוממו סיפור מהפולקלור הערבי