ניתוח שיר

שירה של נעם  noampeace התפרסם לאחרונה בקהילת כתיבת שירה

אני הדמעות,
בתוך ים אפור
טורף ספינות,
רגש מתכתי
סערה, ריקוד מושחת
גלים צובעים אדום,
שמיים שרופי נקמה
בבואתם חסרת ההבעה,
במים, בדמעותיי,
נפשי נמסה,
אני לא יודעת מהו חופש באמת

פרשנות על השיר

ראשית אומר כי זהו שיר יפהפה. השיר מצייר בצבעים עזים דרכה של ספינה שאיבדה את דרכה (המטאפורה היא כי זוהי הדוברת המתמודדת עם מציאות אכזרית) בים מסוכן מאד (ים אפור טורף ספינות...סערה... גלים צובעים אדום וכו'). כל היקום כולו מאיים על הדוברת (שמיים שרופי נקמה, בבאותם חסרת ההבעה).

הדוברת חסרת אונים מול העולם העויין. את עמידתה מולו מציינות דמעות, נפשה נמסה, היא מרגישה לכודה, דרכה אבדה: "לא יודעת מהו חופש באמת." לדעתי המשפט הזה מתקשר לשורה: "סערה, ריקוד מושחת" שמרמזת על אורח חיים פרוע, וניסיון למצוא את דרכה דרך תענוגות חסרי רסן, דבר שהיא מבינה כי לא יוליך אותה לחופש אמיתי.
מכל מקום, השורה האחרונה מפתיעה וקשה כי היא סוטה מהסיטואציה הבסיסית של השיר. אנסה לפענח אותה בעזרת מדרש של חז"ל והפרשנות שלי עליו:

חרות על הלוחות"

אחד הפסוקים היותר מפורסמים בפרשה של מתן לוחות הברית ושבירתם מופיע בפרק ל"ב, פסוק ט"ז: "והמכתב, מכתב אלוקים הוא - חרות על הלוחות".
אומרים לנו חז"ל על הפסוק הזה: "אל תקרא חרות, אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".

כלומר חז"ל רוצים להגיד לנו כי דווקא חיים במסגרת התורה על כל מצוותיה והגבלותיה הופכים את האדם לחופשי לבן חורין. ואילו בחיים ללא תורה (במושגים חילוניים ללא ערכים, ללא מחוייבות, ללא מסגרת) האדם משועבד לתהפוכות הזמן והגורל מחד גיסא, ומאידך ליצריו וגחמותיו.
 

מקווה שלא גלשתי להטפת מוסר...

תודה על השיר היפה והמרשים.

איתן