מוטיב השינוי העצמי במקרא
, בחירה חופשית ומושג החזרה בתשובה ביהדות איתן קליש
הנושא המרכז השנה של יום הכיפורים בקיבוצנו יהיה מושג "השינוי" על נגזרותיו השונות. רציתי להראות כיצד נושא זה נתפס במקרא.
לפעמים נדמה לנו שבתפיסת העולם היהודית לא יתכן מושג שינוי והשתנות כי הכל נקבע ע"י האלוהים, ולכן היהדות נדמית לנו כדבר סטטי. אך מבט חטוף במקרא ובסיפוריו יראה לנו שלפי תפיסת המקרא, לא רק האל פועל בהיסטוריה אלא גם האדם והעם, והם פועלים על בסיס של בחירה חופשית ולכן ישנם כל הזמן שינויים.
השינוי הגדול הראשון הוא יציאת מצרים, שהיא יציאה מעבדות לחרות, והיא מהפכה בכל היבטי חייו של העם. המקרא אינו משלים עם משטר של שיעבוד ודיכוי. לא יהיה זה נכון לומר שזוהי רק החלטתו של ה'. זוהי גם החלטה של משה וגם של העם לצאת לחופשי, לצאת לעבר עתיד לא ידוע. זוהי החלטה של בחירה חופשית.
בהמשך הסיפור של יציאת מצרים והנדודים במדבר ישנן לא מעט מרידות של העם במשה ובאלוהים וגם זה מוכיח כי יש לעם בחירה. בהמשך הדרך העם הופך להיות "העם הנבחר" העם של אלוהים, במעמד הר סיני. אך נשים לב כי העם מקבל את התורה מבחירתו הוא, הוא זה שאומר "נעשה ונשמע" ומשה ואלוהים נותנים לעם לבחור ולהחליט.
אין זה השינוי הפוליטי חברתי היחיד בתנ"ך. ספר שמואל מספר לנו כי על המעבר למשטר של מלוכה ממשטר שבטי החליט עם ישראל על דעת עצמו, בניגוד לדעת שמואל והאלוהים. כאשר מתרחשת שיבת ציון כמה מאות שנים מאוחר יותר, העם מעמיד בראשו כהנים. כאשר נחרב בית המקדש עומדת בראש העם שנים רבות סנהדרין – מעין מועצת חכמים.
אישיו המרכזיים של התנ"ך משתנים: אברהם יוצא מחרן לא"י ומתחיל את דרכו בשרות אלוהים בגיל 75. משה עד גיל 80 היה רועה את צאנו של יתרו כהן מדיין, אי-שם במדבר סיני. אחרי 40 שנה הוא יוצא למצרים בשליחות האל לגאול את עמו ולתת לו את התורה. יש כאן אמונה כי השינוי יכול להתרחש בכל גיל וגם בגיל מבוגר מאד.
גם אלו שהתחילו את חייהם ב"רגל שמאל" יכולים להגיע רחוק, לפי דעת המקרא. יוסף שהפך בבגרותו למשנה לפרעה, לאדם חכם ולמנהיג משפחתו, היה בנעוריו נער מפונק המלשין על אחיו לפני אביו.
דוד שהיה צעיר האחים לבית ישי,הופך מרועה פשוט שכל ציודו הוא קלע וכמה אבנים, למצביא העליון של צבא ישראל, ואח"כ למלך של כל עם ישראל, המביא את ממלכת ישראל לשיא כוחה.
רעיון התשובה, כלומר חזרת האדם מדרכו החוטאת, וכתוצאה מכך סליחת האלוהים, החלקית או המלאה, אף הוא רעיון שתחילתו במקרא. כבר קין הרוצח את אחיו, זוכה להקלה בעונש, מרגע שהכיר בחטאו. גם דוד ששכב עם אשת איש והביא למותו של בעלה, זוכה להקלה בעונשו, מרגע שהודה בו. רעיון התשובה זוכה לפיתוח מלא בספר אחר במקרא, הלא הוא ספר יונה, הנקרא בבתי הכנסת, ביום הכיפורים.
הרעיונות האלו נמשכים במחשבתם של חז"ל, יוצרי התלמוד והמשנה, ובעצם יוצרי היהדות המוכרת לנו כיום, אך על כך נדבר בערב יום הכיפורים.
איתן קליש
שינוי עצמי במקרא
לאיתן,
לדעתי העם לא הישתנה במהותו,אולי אפילו עד היום הזה.גם לאחר שיצאו ממצרים,הם נישארו עם עבדי שתמורת הבצלים והשומים של מצריםהיו מוכנים לחזור ולהיות עבדים.הם מתלוננים כל הזמן על החומריות...
לאיתן,
לדעתי העם לא הישתנה במהותו,אולי אפילו עד היום הזה.גם לאחר שיצאו ממצרים,הם נישארו עם עבדי שתמורת הבצלים והשומים של מצריםהיו מוכנים לחזור ולהיות עבדים.הם מתלוננים כל הזמן על החומריות וברגע שמשהאינו יורד מההר חוזרים לעבוד אלילים,עגל הזהב.
מתוך 12 המרגלים רק שניים הם בעלי אמונה ביכולת ובהכרח לכבוש את כנען.
מי שמשתנה במהות הוא יוסף בסיפוריו.מילד שחצן,מלשן(הוציא דיבתם רעה אל אביהם)הוא לומד צניעות ,להילחם ביצריו,כשפותר חלומות לפרעה הוא אומר שזה מה'.ולכן זוכה לגמול להיות סגן פרעה.השני שמישתנה לגמרי הוא יהודה,שמגן על בנימין הקטן ואינו רוצה עוד לצער את אביו אם בנימין לא ישוב הביתה.זה אותו היהודה שהיה מוכן להוריד את יוסף לבור.גם האחים האחרים משתנים במהותם העמוקה ומצטערים על מה שהם עשו.
במשך כל הנבואה ,מוכיחים את העם על עבודת האלילים,אלה לא נעלמו מהשטח .עוד אחד שמישתנה מאדהוא נחמיה,שר המשקים של מלך פרס הגדול.ממעמד תפנוקים הוא יוצא עם צבא קטן וציוד לבנות את חומות ירושלים,ישן בבגדיו בלילה"יד אחת אוחזת בשלח ויד אחת אוחזת במלאכה"הוא הופך לוחם בקשיים,מהיותו לפני כן שוכן בתפנוקי הארמון.
חזרה בתשובה כמו שמקובל בימינו ישנה של דוד,לאחר מות בנו הנולד מבת שבע ולאחר כל התלאות שעוברות עליו מבניו,הוא,הוא שמקים את המסד לבית המקדש ומכין,לפי דברי הימים,אפילו את המסמרים לבניין.אולי עשה חשבון נפש על כל המעשים הרעים שעשה ועל מה שנענש.
תודה על תשובתך המנומקת היטב.
שבת שלום
איתן