בוקר

היי ילנה,

שיר יפה. תמונתיות חזקה של מפגש בין הדוברת לאיש שאהבה פעם, אך ברחה ממנו (נודה על האמת שקשה לי להפריד בניך לבין הדוברת...). נראה שזמן רב הם לא נפגשו. הקשר הנפשי ביניהם לא נותק לגמרי.

ברוב שיריך המפגש בין הדוברת לאהובה נגמר באכזבה ונתק, הפעם יש הפתעה:

"רק    מבטינו   נפגשים

ונס     קורה...."

השראת אותי עם סקרנות לדעת מה בדיוק הנס והאם הסצנריו של הניתוקים והבריחות לא יחזור שוב.

מאחל להם שהפעם יתגברו וישארו יחד.

בידידות מאיתן

שלום איתן.  אני מאמינה שאנשים לומדים משהו בחיים.  אם   רוצים  כמובן.  מה יקרה מחר? אף אחד לא יודע. יש רק  את רגע  של נס.    תודה   לך על מילים חמות.  שבת שלום איתן

ילנה היקרה,בכל כך מעטמילים סיפור שלם"איננו זוג למופת"ביטוי ניפלא.מלא אפשרויות רבות כל כך.כאילו יש"זוגיות למופת",אלא זו הרישמית,המקובלת בחברה,שהיא בעצם לא זו המצויה לרוב.אבל השיא של השיר הוא "הנס"הניפלא הזה,שמעורר את הכל.את כל הפוטנציאל שהיה.שיכול היה להיות.שיכול להיות ולוא רק לזמן קצר.הדבר הניפלא הזה שמעניק טעם לחיים,שנותן להם משמעות.

שיר מרגש.רחל,המשוררת, כתבה משהו דומה בשיר המפורסם שלה"פגישה חצי פגישה"

לילנה

תאור הויה של מה שקורה מעבר  לדלת של יום בוקר חורפי. שתי דמויות שהקשר ביניהן היה רופף נפגשם כשהדלת נפתחת . העינים נפגשות וזה קורה מה שאנחנו מכנים אהבה. סיפור אהבה ללא מילים מרובות.

שלום  דון.  למה זה כל כך קשה לראות אחר? לא פנים. נפש. למה אנחנו עד  כדי כך מלאים בעצמינו  ?  ולהרגיש  את רגש של אחר(גם כשהוא  אהוב) כמעט בלתי אפשרי. מה יש לנו בחיים ?  לא  הרבה  .רגע של נס.   

המון תודות על תגובתך.

שבת שלום  לך.

בוקר טוב  טובה.  אף פעם לא חשבתי  שאני יכולה  להרגיש. קראתי המון ,ראיתי  סרטים  ואף פעם לא הרגשתי. יש המון כאב ברגש מורכב הזה.

תודה על תגובתך.

שבת שלום לך.