פגישה שכזו.....
פתגם מוזר, שובב כבר זמן רב מוכר:
"לא חשוב הגיל-------העיקר התרגיל..."
והחלטתי לבדוק איך הקהל יגיב..
ובכן זימנתי, בשיחות ובתקשורת הרגילה
חברים וחברות מתקופה קרובה ומתקופה רחוקה,
ל"פנישת מחזור" מיוחדת במינה....
רובם נענו ובשמחה הגיעו
ותגי זיהוי לבגדיהם הצמידו...
(אחדים מלווים בנכד או בבן,בעוזר או במטפל)
והפגישות היו מרגשות, מפתיעות וממש מוזרות
צחוק ודמע פרצו פה ושם
וגם עצבות על חברים שכבר אינם....
זיהינו חיוכים מוכרים מפעם,
ניצוץ בעיניים שלא הועם.
כמובן שהפנים "התקשטו" בקמט או שניים(או יותר)
השער הלבין, התדלדל ואחרים שהשתנו ללא הכר...
להזכירכם, חברינו המוזמנים הגיעו לגבורות
והם בסביבות העשור השמיני לחייהם...
והיתה החלטה, פה אחד, לקרוא לארוע "מסיבת השמוניסטים"....
שמחה ועצב מתערבבים, הסיפורים והזכרונות צפים ועולים,
מחפשים בסקרנות את החברים מימים ימימה ...
ומדברים על השכונה של פעם, על הכיתה, על התנועה,
על התקופות בצבא ובכלל על מה ועל איך שהיה פעם,
וכמה השתנו הזמנים וש"זה כבר לא אותו הדבר..."
וכמובן לא חסרים סיפורים על הילדים, הנכדים והנינים
כמה הם מצליחים וכל כך חכמים!!
וכשבאו הנכדים או הילדים או המטפלים לקחתם הביתה,
בקושי נפרדנו באיחולי בריאות טובה, והבטחה לשמור על קשר.
וידענו שלמרות הקשיים----- הפגישה היתה נהדרת.
ואכן למרות שאין חשיבות לגיל
זה היה יופי של תרגיל!!!
אכן,חוויה מיוחדת.מעניין כשאדם משווה עצמו לבני גילו.לפעמים,כשהמצב שלנו די טוב ומגיעים בני גילנו ממול,אנו חושבים"אז ככה בעצם ניראה אדם באותו הגיל"?ולפעמים מתעודדים כשרואים אדם בגיל כזה עוד במצב טוב,חושבים"אז לא נורא,לא חיב להיות רע"
וזו זכות שאפשר להיפגש כי לא כל אחד זוכה את המיפגש הזה לממש.אז אשרייך שזכית.מזל טוב והמשך יישר כח.
השבח לאל את, וחברייך זכיתם לגבורות ..מי יתן ותהיינה פגשות נוספות מאחלת
אריכות ימים לכולם ..
מפגשים אלו גורמים לעלית המורל ,ומגבירה את החשיבות העצמית
והזכרונות המשותפים מאז ....יפה אהבתי יום טוב ושמח..
נהניתי מתגובתך ה"מענינת", האנשים עליהם אתה מדבר
'עשו' כבר את ה'תרגיל' שלהם,...אני מבינה את ההומור.....
אבל לדעתי זה די עצוב...
תודה, קשת וכל טוב מעליזה
תודה על דבריך.
פגישות "מחזור" (בכל גיל) לדעתי, אינן לשם השוואה.... אלא כדי להזכר ולהזכיר דברים שחווינו יחדו,
להחליף דעות,, לדבר על עצמנו ולספר על המשפחות שהקמנו...וזה אמנם מרים את המורל .
חלק מהאנשים בגיל זה חשים בדידות בחייהם היומיומיים, והם כ"כ נהנו להפגש.....
כל טוב וברכות לבריאות טובה לאריכות ימים מעליזה
תודה על התגובה ובפרט על ברכותיך! !
המשך יום נעים ומהנה, וסל-- ברכות מעליזה
אכן ארוע מרגש לפגוש חברים שלא רואים אותם בימים רגילים. אולם המסקנה מהארוע שהוא מגיע באחור. מדוע לחכןת עד שהגיל רחוק כבר מהתרגיל. . בתי החליטה לארגן מחזור שלם מהתיכון אחרי 22 שנה שסיימו ...
אכן ארוע מרגש לפגוש חברים שלא רואים אותם בימים רגילים. אולם המסקנה מהארוע שהוא מגיע באחור. מדוע לחכןת עד שהגיל רחוק כבר מהתרגיל. . בתי החליטה לארגן מחזור שלם מהתיכון אחרי 22 שנה שסיימו את הלימודים. ארוע גדול של 4 כיתות תיכון. הגיעו גם מחו"ל. גם בגילאים האלה היו צריכים לטייל באולם עם הכרטיס המזהה. חחחח. . אחת השכנות מהעבר החליטה לארגן מפגש של בני השכנים מלפני כ70 שנה. הם כלומר אנחנו הגענו ופגשנו נשים שכלל אינן דומות לבנות שהכרנו. .הזמן נותן בנו את אותותיו. . אחת מהן שלמדנו יחד בכיתה אחת והייתה שכנה צמודה, שאלה אם היא למדה איתי או עם אחי. נראתי בעיניה צעיר מכדי להיות באותו גיל כמוה.. אז תמיד אני תוהה לאן נשאה הרוח את החברים והם לא היו רבים באותם ימים( בכיתי בבית ספר יסודי הצליחו לגייס בקושי 23 תלמידים) . מצטערתי לשמוע על שתיים שהלכו לעולמן. על אחד שעבר לקצה שני של העולם והצליח לברוח מהעוני שגדל בו. . והיתר? להיכן נשאה אותם הרוח? כמה הצטערתי אז שלא חשבנו על מפגשים כשהיינו עדיין צעירים יחסית. עכשיו אחרנו את הרכבת. וזה עצוב.
אכן זה מרגש מאד.... אמנם במשך ימי חיינו היו לנו מפגשים :של הכיתה מביה"ס,
וגם של חברינו בתנועות הנוער .....אבל אח"כ התפזרו החברים למקומות שונים, והיו עסוקים
בענייני פרנסה ובבניית משפחותיהם. כמובן שבין אחדים היה ונשאר קשר של "חג שמח"
או"ברכות ליום הולדת" או ב"מזל טוב" כששמעו על שמחות משפחתיות...
וכך עבר, "ברח", הזמן... ומפגש כמו זה שעליו כתבתי, הוא כרוח מרעננת לאנשים הצמאים
ומחפשים אנשים שהכירו ושחוו פעם חוויות וזכרונות משותפים.
תודה, יעקב על תגובתך (וסליחה על תגובתי זו , שכמעט הופכת ל"פוסט". חדש...)
תודה לך וכל טוב מעליזה
- פגישת מחזור -. אשר הכילה כל המרכיבים המאפיינים מפגש מן הסוג הזה - //צחוק ודמע פרצו פה ושם וגם עצבות על חברים שכבר אינם.... זיהינו חיוכים מוכרים מפעם, ניצוץ בעיניים שלא הועם//.
'פגישת "מסיבת השמוניסטים".... שלך הייתה מוצלחת ומיוחדת.
אהבתי את הרשומה שלך.
בריאות, וימים רבים של אושר. עליזה היקרה. (פרח)
ושאלתי - איך הצלחת לשמור שהכתב שלך לא נפגע (ושלנו, יתר המגיבים, כן!)? אשמח אם תאמר לי איך הצלחת?
תודה. המשך שבוע מהנה.
מי יתן ונמשיך להנות בחברת בני משפחותינו וידידינו
בבריאות טובה, בשלווה ובנחת. ערב טוב מעליזה