איפה הם התלתלים כולם?

היום ישבתי המספרה ועשיתי קאראטין.

קאראטין זה עוד אחד מעינויי הנפש  והכיס שאנחנו הנשים עוברות על מנת להיות יפות. או לפחות מה שנקרא "מסודרות".
בשעות הרבות שבו ישבתי עם חומר הקאראטין חשבתי על יום האתמול בו ישבתי באולם בכפר סבא ב"שבת תרבות".

 קניתי כרטיס הרבה זמן מראש ולכן יכולתי להנות מלשבת קרוב ליד האורחים שהפעם היו אלו:  רינה מצליח, שלי יחימוביץ וכרמלה מנשה.  וכן, מה שמשך את תשומת ליבי בתחילה לא היו המילים שיצאו מפיהן אלא- התסרוקת שעל ראשן.

 
כולן היו נראות בדיוק אותו דבר- שיער ארוך,ישר , אפילו לא קצת מתולתל- צבע בגוון קסטניה עם נגיעות חום בלונד ואפור כאילו שלושתן ייצאו זה עתה מאותו ספר.

 
האמת היא שאינני זוכרת איך היתה כרמלה מנשה לפני שנים, אבל אני כן זוכרת את שלי יחימוביץ מספרת על כך שרמזו לה בערוץ 2 שכדאי שתחליק את השיער כי זה מצטלם יותר יפה.

 אז מתי זה התחיל? האם כאשר ניסינו כולנו לחקות את פארא-פוסט "המלאכיות של צ'ארלי"? האם זה כאשר גיהצנו את השיער בצבא או כשעשינו אבו עגילה לשני הצדדים. האם כאשר הפן הקדוש הפך לחובה שבועית?

 אנו חיים באקלים שלא מתאים לכל ההחלקות האלו-במשך חצי שנה חם כאן ולח וואלוהי הקאראטין הזהיר אותנו שלא נכנס לבריכה עם כלור כי זה משמיד את החומר היקר. ובחורף- בחורף יורד כאן גשם ואין את היובש שמאפיין ארצות קרות. שיער חלק לא מתאים לכאן.

 אבל בטלוויזיה מתעקשים וכל הקרייניות נראות בדיוק אותו דבר עם השיער הארוך המשוך בקאראטין או בחומר החלקה אחר. ואם תלכו לאירוע כמו חתונה או השקה כמעט ולא תראו שם תלתלים .


אז מי יהיה הספר בעל התעוזה שיעיז להעלות בשבוע האופנה אוסף של בנות עם אפרו? מיי ציל אותנו. מהעונש הזה?