BE MY BABY

6.2.2016
Be My Baby - מחזה מרגש על תקווה, חברות והישרדות של נערות בהריון לא רצוי, במנזר פוריטני באנגליה בשנות ה-60, עם הולדת הביטלס והאהבה החופשית.
הזדמנות לצפות בהצגה המרגשת והמטלטלת הזו על בימת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטין עד ה-13.2.16. אל תחמיצו.
צילום: רדי רובינשטיין
המחזה של היוצרת הבריטית אמנדה וויטינגטון (זוכת פרס דניס פוטר ליוצרים מבטיחים), כמו הסרט "האחיות מגדלנה" שביים פיטר מולן, הוא ביקורת נוקבת על חברה דתית מול הכמיהה האינסופית לחופש בשלהי עידן התמימות . במובנים רבים הוא חושף את המנגנון הבסיסי של הנצרות, או כל דת אחרת – ניצול החולשות האנושיות למטרות כלכליות.
תקציר העלילה
מארי אדמס, בת טובים בת 19 (בגילומה הנפלא של אביב פנקס), עם אוסף
תקליטונים ובהריון, נשלחת למנזר סיינט סייבור – המנוהל ע"י הכנסייה. לראשונה בחייה היא רחוקה מהוריה, היא נאלצת להתמודד לבדה עם הבושה של הריון מחוץ לנישואין והידיעה הבלתי נסבלת, שלמרות התחושות האימהיות המתעוררות בה, היא תצטרך למסור את התינוק לאימוץ עם היוולדו.
במנזר, מארי פוגשת בנות במצבה – את קוויני, דולורס ונורמה - ויחד הן בורחות מהמשמעת הנוקשה ומהמאבק בנזירות ובאם הבית, קלרה, אל מציאות חלופית של עולם פנטסטי שופע תום, שמחת נעורים וחברות אמיצה בו האהבה והחופש מנצחים.
למרות שהצעירות הנמצאות בחודשי הריון מתקדמים מנסות להתכחש למצבן, לעתים בשיחות שופעות הומור - כשהנזירות המופקדות על שמירתן מנמנמות וכשאם המנזר קלרה לא מפקחת עליהן לרגע - בעבודה הפיזית הקשה הנכפית עליהן ובהאזנה לשיריהם של הביטלס, מדי פעם תוקף אותן רגש אימהי עז, שמחה רגעית המהולה בכאבים נפשיים ופיזיים - תחושות טבעיות לבנות נעורים, שאותן מנסה לדכא אם המנזר קלרה (במשחקה המרשים והמשכנע של רעות אלוש). קלרה, המגלה מידי פעם פרץ של רגשות הזדהות ואמפתיה, מחזירה אותן באחת אל המציאות היומיומית והסדר שהיא מחייבת ותאור העתיד הורוד המצפה לפרי בטנן לכשיזכה לחיי רווחה בחיקם של הורים מאמצים עתירי ממון ואמצעים.
הבנות המסכנות, שהן חסרות אמצעים ולא זוכות לתמיכת ההורים והחברה, נאלצות להיכנע לגורלן המר, וכך למחוק את 'כתמי העבר' שנחשבו באותה תקופה למבזים.
את ההצגה בהשתתפות שחקני שנה ג' מביימת דפנה זילברג. בשנת 2014 המחזה "תורת הזרע" אותו כתבה וביימה עלה במסגרת פסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע ועורר עניין רב.
מאת: אמנדה וויטינגטון | בימוי: דפנה זילברג | תרגום: עינת ברנובסקי | כוריאוגרפיה: עמית זמיר | תפאורה: רות מילר | תלבושות: טל קילשון | ניהול מוסיקלי: אייל לנזיני | תאורה: יאיר סגל | וידאו ארט: עידן ששון (צילום), נמרוד צין (עריכה) | ניהול אמנותי: לילך סגל
משתתפים: אביב פנקס (מרי אדמס), רוני אוחנה,(גברת אדמס), רעות אלוש (קלרה), הדס פדר, (קוויני) הדר דימנד/ שירן הוברמן (דולורס), רון קנר/ ירדן תוסיה כהן (נורמה).
ההצגה Be My Baby
עולה מדי ערב בשעה 20:30
יום שישי: 14:00
הזמנת כרטיסים 03/6871834
האם לדעתך יש מבין הצופות והצופים די שיבינו את אותה ביקורת כלפיי הדת???
ומאד משמח אותי ליקרוא שלפחות המפיקים מבינים
הדתות יעוטו על כל היזדמנות ליפרות ולירבות ולהמשיך ולהפיץ את הבורות והבערות...
אולי מלבד הבאהיים שרק כסף מעניין אותם...תודות
תודה על התגובה. כל קורא מתייחס להיבטים שמדברים לליבו, לדעתי.
ההצגה מתייחסת לשנות ה-60, אז עדיין לא היה מקובל להביא ילדים מחוץ למסגרת הנישואים בגלל השמרנות ולאו דווקא בגלל ההיבט הדתי.
גם להורי הבנות ששהו במנזר היה תפקיד חשוב בזריעת פחד בלב בנותיהן ובחוסר הרצון לקבלן ללא תנאי בחזרה לחיק המשפחה.
אי אפשר להבין לעומק את ההצגה מבלי שצופים בה לדעתי. זוהי הצגה מרתקת מהרגע הראשון ועד האחרון ולרגע לא חשבתי במהלך ההצגה על הגורם הדתי בעלילה, אלא יותר כמה זה קלסטרופובי לשהות במנזר ועוד במצב נפשי רגיש כזה בלי לקבל טיפול נפשי או ייעוץ או ליווי, חוץ מאם מנזר נוקשה שעוד מכבידה את ידה יותר על הבחורות האומללות,
מקווה שלהבא אוכל לכתוב על הצגות וסרטים קלילים יותר,
שבוע טוב,
אסתי טל