שושנה
אז למי שעוד לא יודע- כל לילה הערוץ הראשון מביא שידורים חוזרים של תוכניות של פעם. בערך מ0030 עד 0700 בבוקר. כן כל יום. הם לא כל כך מפרסמים זאת בעיתונות הימית וצריך קצת להתאמץ על מנת להגיע ללוח השידורים המלא. למי שמאחר לישון או סתם לא נרדם כדאי לפתוח את הטלוויזיה כי מחכה לכם שם ים של מיכמונים.
אתמול שודר "חיים שכאלה" עם שושנה דמארי. לא יודעת מתי זה צולם אבל כולם שם היו צעירים ויפים.
שושנה כרגיל הפליאה בכל השירים של פעם ופגשנו שם את כל אלו שאינם : את אופירה נבון היפהפיה, את גנדי, את כרמון שאני לא יודעת אם הוא עוד איתנו כמובן את וילנסקי ועוד ועוד כאלו.
אני מודה- אני שייכת לדור ההוא. לא מכירה אף שיר של אדל או של ביונסה שהכרטיסים למופע שלה באוגוסט ייחטפו.
אבל רציתי להתייחס למשהו אחר- לשאלות שלא נשאלו אז ובוודאי היו נשאלות היום:
שושנה נתנה מאות קונצרטים לאולמות מלאים. איפה הכסף?
איפה היתה הבת כשהיא הסתובבה בעולם?
מי תפר את השמלות היפות והמיוחדות שלה?
ונדמה שלי שעל יפה ירקוני כן שאלו ואפילו ניסו להראות אותה קצת במדים במלחמות ישראל. איך לא?
על שאלות מזעזעות של המראיינים של היום אני אכתוב עוד בפוסט נפרד- ובינתיים אם אתם לא נרדמים בלילה- נסו את ערוץ אחד- לפני שיסגרו לנו אותו.....
מאחלת לך שהאינסומניה שלך תפתר ותהני משינהטובה ובריאה.גם אני לצערי -שנתי נודדת לעתים.מנסה לראות תכניות חוזרות בערוצים השונים.בסוף מה שמרדים אותי זה קריאה בספר התורן שלי(עכשיו סיימתי את"הר האשר"של אמיר גוטפרוינד המנוח.לא רע.
תודה על דבריך. כתבת שאת שייכת לדור ההוא. אני מעריך שפה, רובינו כאלה. אצלי, ההרגשה היא לא
שייכותי לדור, אלא למצבי העצמי, באותה תקופה. ומצבי, אישית, מאופיין על פי תחושתי את הארץ. כל
הישויות של אז, אלו שנטמעו בי, הן הארץ שלי, וכולן, בין אם יותר ופחות, מוטמעות בי, בעצמי שלי. חוסרן
עצוב לי, חלק ממני שאינו אתי.