מייק הררי מפקד היחידה המבצעית של המוסד

מייק נולד בשנת1927 בתל אביב, נצר לשתי משפחות ירושלמיות וותיקות, הוא למד בבי"ס אליאנס כי שם למדו אנגלית וצרפתית.
מייק היה בן תשע ,כאשר פרץ המרד הערבי בשנת 1929-1936, ראה הוא המון משולהב רץ עם מקלות וסכינים בעקבות היהודים, עד היום זוכר הוא את זעקות היהודים, הוא החליט להצטרץ לקבוצת יהודים שהחליטה שהחליטה להגיב ואף הצליחה לבלום את התקדמות ההמון, הוא נטל מטאטא מעץ והצטרף ליהודים שהדפו את הפורעים.
מייק כמו רבים מבני דורו חש כי בתקופה החשובה בחייו היתה כאשר התנדב לפלמ"ח, בן שש עשרה וחצי רצה להתגייס, אך נאמר לו להא כעבור שנה, אך הוא חזר כעבור ימים ספורים, התקבל אצל מישהו אחר ואמר שהור בן שבע עשרה וחצי והתקבל.
בהתחלה שימש כרץ שליח והעביר פתקים, אחרי זה הדביק כרוזים לאורך רחוב דיזנגוף, באוקטובר צורף מייק כאלחוטן שהביא לשחרור מעפילים שהוחזקו במחנה מעצר בריטי בעתלית. באותה שנה באוקטובר של שנת 45 נשלח עם חוליות פלמ"ח לפיצוץ מסילות ברזל בכל הארץ, במהלך אותו לילךה פוצצו 153 נקודות, המבצע זכה לכינוי ההיסטורי "ליל הרכבות" באותם ימים קנו נציגי ההגנה ציוד צבאי אילתרו שיחדו ופעלו ללןא ליאות, מייק התרגש ממשימת הליווי האווירי, חשתי כי נבחרתי להעביר מטען מקודש, זה היה באוויר לנשימה לכוחות הלוחמים.
בקיץ 1957 מינה איסר הראל לתפקיד ראש השלוחה של יח' הצומת בפריז את מייק, בני הזוג אהבו את החיים בפריז, יצאו לטיולים סיירו במאות אתרים היסטוריים, נכנסו לעשרות ארמונות ומבצרים גם מצודות, אם היה שבוע רגוע, צעד מייק לעבר הרובע הלטיני ביקר בספריות ובכנסיות, הקשיב להרצאות באוניברסיטת סורבון, בני הזוכג היו צרכני תרבות ביקרו בתיאטרון      אופרה קונצרטים ובאולמות שירה בהם הופיעו גדולי השנסון אדית פיאף שרל טרנה איב מונטאן פול ברנסנס ושרל אזנאבור, מייק שהה בפריז בשנות ה-50-60 עשור שנחשב מבחינה מדינית לירח דבש בין ישראל לצרפת.
אך לפני כל זה הוא היה מפקד בכל רמ"ח אבריו, הוא פיקד על לוחמי קיסריה, אסר לקרוא להם מרגלים או סוכנים, הקפיד שייקראו לוחמים, לוחמיו היו בעלי מוטיבציה אדירה היה לו קשת רחבה של לוחמות ולוחמים, היו הבדלים בינהם בכל תחום בזהות באופי ובהשכלה, הם לא היו העתק של רמבו, דמו הם יותר לשכן של דלת השכן שממול, המאפיינים המשותפים היו נכונות ומוטיבציה, חריצות ויושרה, אומץ ותעוזה, יכות עמידה בתנאי לחץ, ויכות אילתור.
לא פעם סיכנו לוחמים אלו את חייהם במהלך פעולתם, הוא היה מודע היטב לאירוע הטראומתי, כמו נפילתו של אלי כהן בסוריה, ולכידתו של וולפגנג לוץ  במצרים, החשש ליווה אותו יום יום, הוא היה בעל איבחון טוב לגבי איכותם של בני האדם, הסתייע גם בפסיכולוג   אשר היה יכול לקבוע שהנ"ל אוהב כסף ורודף שמלות, מייק ידע שזו אינה ביקורת שלילית, תפקיד הלוחמים היה לחיות בשקר במהלך תפקידם, אך כלל ברזל היה שלמוסד היה לדווח רק רת האמת.כלל חשוב אמר אצל מפקד לזהות את המעלות ולהפיק מהם את המיטב, ולגבי החסרונות לזהותם ולנטרלם.
הוא גייס לוחמות אשר היו אמיצות, הוא בטח בהן, הן לא נדרשו לכישורי פיתוי, מייק מעולם לא עשה שימוש מיני בלוחמות. הן היו נועזות איכותיות, בעלות כושר עמידה בלחצים, בעלות מבנה אישיות חזקה, הן לא היו קישוט, ופעמים היו מפקדות של לוחמים, זה לא היה קל אך התקבל.
מייק הוזמן לפגישה דחופה במשרדו של איסר הראל ביפו, גם הפעם דיבר איסר ללא הקדמות, אני מבקש שתעבור למשרד החוץ, תקים את מערך ההבטחה והבטחון שלהם, ההצעה נחתה על מייק בהפתעה, ביקש עוד כמה הבהרות וקבל את המנוי. מייק הסתער על התפקיד והעבודה היתה רבה, לאחר כמה חודשי עבודה אינטנסיבית, תיאם עם המנכ"ל יציאה לסיור נציגויות ישראל, הוא התמקד בהבטחה פיזית, אבטחת מידע, תדרוך העובדים, והתמודדות מול ריגול נגדי, חשוב היה לו להאיר את עיני הסגל לנושא האזנות הסתר, ולנסיונות לגייסם  על ידי סוכני הריגול הנגדי המקומיים ואחרים, השירותים החשאיים לא בחלו  באף שיטה לאיסוף מידע היקף כח האדם שהועסק במשימה היה עצום, נוסף על כך ניסו לגייס סוכנים מקרב הישראלים והיהודים. כל אלה הצריכו עבודת סיכות  מקצועית מצד ישראל.
פנמה היתה תמיד קרובה לליבו של מייק, שימר את הקשר החשאי  בין פנמה לישראל, עשה זאת גם אחרי שפרש מן המוסד בשנת 1980, הנשיא נורייגה היה ידידו הקרוב,

בשנות השמונים החליט המימשל האמריקאי להדיח מתפקידו את נורייגה, הסיבה היתה שפנמה הפכה להיות  תחנת מעבר לכמויות אדירות      של סמים, שחיתויות, הפרת זכויות האזרח, מצד השלטון, כל זה היה בתקופתו של הנשיא רייגן, והתגבשה בזמנו של ג'ורג' בוש האב, ניסו להביא לפרישת נורייגה בצורה מכובדת  אך זה לא הלך, כאן נכנס לתמונה מייק, הם הציעו לךו תנאי פרישה נדיבים, נורייגה אמר שאינו מאמין לאף אחד, כל שני וחמישי באים אליו שליחים מא.הברית, אשר ביקשה את תיווכו של מייק (החשאי) בין ארצות הברית לפנמה.
מייק אתה יכול להשפיע על נורייגה שאל שמיר, אתה מוכן לצאת לשליחות זו? יודע אני שיש לך מהלכים שם , באפן רשמי הועברה תשובתו החיובית של שמיר לנשיא רייגן. ההצעה היתה שהנשיא נורייגה יעזוב את פנמה עם 250 איש ממקורביו, נקבי שלחשבון הבנק שלךו יופקדו 250 מיליון דולר, נאסר עליו לחזור לפנמה,למרות שכנועיו הרבים של מייק הוא התלבט ולבסוף לא הסכים,, מייק פנה אליו בשם החיבה טוני אני בשליחות ממשלת ישראל, ידע מייק כי נורייגה החשדן עלול לראות בו סוכן אמריקאי סמוי.

בראשיצ חודש דצמבר שנת 1989,נקודת האל חזור היתה ב-15 בדצמבר , במדי צבא מהודרים עטורים במדליון הודיע נורייגה כי פנמה נכנסת למצב  מ לחמה עם א.הברית . ב-19 לדצמבר נרשם האירוע האלים ביותר בתולדות פנמה, הפלישה האמריקנית.
נורייגה מצא מקלט בביתו של נציג האפיפיור, הואר סירב להיכנה, רק כעבור עשרה ימים כאשר הובטח לו כי לא ייגזר עליו גזר דין מוות, הסגיר את עצמו, הוא נעצר על ידי האמריקנים כשבוי מלחמה והועבר לא.הברית שם נועד להישפט . מיד לאחר הפלישה הורה שמיר לעשות הכל בכדי לחלץ את מייק, על מבצע המילוט נפוצו אגדות רבות, חלקן כי מייק נאסף על ידי צוללת ישראלית, דובר גם על מטוס תובלה צבאי מסוג הרקולס.

שבועות לאחר הימלטותו      נפגש מייק עם איסר הראל, אשר הוסיף לראות בו את רבו ומורו, העריץ אותו על דרך התנהלותו על צניעותו ועל טוהר מידותיו.

היריעה קצרהמלהכיל את כל פעולותיו המבצעיות  של מייק, עוד בחייו הפך לאגדה.