ויש עוד אומרים שאין גברים ניפלאים................
גם כשאני רואה את ארי בביתו באימונית,אני שומעת את המקהלה השמימית ומעיניו קורן אור וחסד.חיוך שמקבל אותי כפי שאני,הוא לעולם לא יאמר"אהבתיך"הוא טוען שהוא דוקטור לברגים ואינו מבין באנשים,כך שאם חלילה יפגע בי בטעות,הזהיר אותי פעם,שלא אפגע.ועוד איך הוא מבין באנשים.
בהיותי בביתי ,כשהוא קורא ב"ג'רוזלם פוסט",הוא גוזר משם קטעים למקומות בילוי וממיין אותם.כשאני מגיעה מדי פעם,הוא אומר לי"אני יודע שאת אוהבת מקום עם אווירה.ראי מה מצאתי לנו"הוא גם מראה לי את המודעה עם התמונה שאוכל לבחור.כמה שהאיש הזה טורח למעני אני חושבת לי.
ברבות השנים,ימים אחדים לפני מותו והוא כבר נישען על מקלו,בגלל סרטן הראות שלו,הוא ירשה לי הפעם שאני אגיש לו את כוס קפה עם העוגיות ובכל זאת יאמר"מצאתי בית קפה שיקסים אותך, בהרצליה,ספריה וגלריה , .הוא יתעקש לנהוג לשם בעצמו ויראה לי את המקום בגאווה"ראי את שורת עצי התפוז בחוץ.נוכל לשבת שם אם תעדיפי"אני מעדיפה לא להזיז אותו מהמקום ואומרת לו שכאן נח לי.כשאני אומרת לו שהמקום באמת מקסים הוא קורן מנחת שהצליח להפתיע אותי.ואני אז איני יודעת שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו.
אכן, אני חושבת שכל אישה הייתה מיחלת לעצמה שנשמה גדולה תעטוף אותה, ולו כדי שתוכל קצת לעזוב את טרדות היום, הלחץ,הזהירות, האחריות הגדולה, הדאגה, המחשבות- לשחרר הכול ולהפקיר עצמה לטיפולה של "נשמה".
אני חושבת, שאין אישה שלא תעריך את זה. (והפמיניסטיות יגידו "שיוויון", ואני ,כאישה, אומרת: לא ניתן לקבל שיוויון.כי באופיינו הדאגן והאחראי, אנחנו אלו שנוטות לקחת יותר מדיי תפקידים על עצמינו, ואוליי בגלל זה מתעייפות מהחיים, וכל כך מחפשות קצת להשתחרר, ולהיתלות על כתפי הגבר שלנו, ולקבל מימנו פינוק , (באופן הכי מעשי ופרקטי, כמו שגברים נוהגים בחייהם).
תודה, לדברי ההלל לגבר שהיה מגיע לו.
כמאמר השיר:
איפוא ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה..
יהיו לך זכרונות אלו כמרגליות לרפד בהן את יומך.
ויפה הגלעד שהעלית פה לזכרו.
תודה ששיתפת אותנו.
יהי זכרו ברוך .