ניצן הורוביץ
מאז שהייתי ילד קטןהתענינתי בחיים הציבוריים בפוליטיקה ובעיתונות. בקטנותי הייתי הולך עם סבא לאספות פוליטיות.
זכורני היתה תקופה של הפגנות שכהנא היה עורך ברחבי הארץ, באנו להפגין נגדו, התעמתתי עם כמה מאנשיון עימות מילולי, אחד מהם ירק בפני אני זוכר את זה עד היום, זה היה דבר קשה מבחינתי, אבל זה דחף אותי לפעילות הלאה.
בפוליטיקה אני משתדל לא לקרוא טוקבקים. מתי התחלתי להבין שיש לי נטיות הומוסקסואליות? בתחילת התיכון ואז זה לא היה כמו היום, לי לא היה שום מודל לחיקוי, לא היה בטלויזיה בעתונות לא היה פייסבוק אינטרנט וויקיפדיה, מה שאתה יודע שזה דבר איום ונורא, ואין לך עם מי לדבר, זה היה לפני הרבה זמן, מחשבה מפחידה, היום זה שונה יש צעירים שכותבים לי ומתיעצים איתי, בהתחלה התחמקתי מזה, לא להתעסק עם זה יותר מדי, האי וודאות הזו נמשכה הרבה שנים, יצאתי גם עם בחורות, אך ראיתי שזה לא זה, משהו פה לא מסתדר.
הייתי פעיל חברתית, מאד מקובל לא הלכתי לשוליים, אני רואה בני נוער שנמצאים במצוקה, אם הם גדלים בחברה שהיא בעייתית, בקטע זה הם נדחפים בלית ברירה למצוקות שגורמות לבעיות. אני הייתי בתלם כל הזמן, היה לי מזל כאשר עברתי את התהליך ויצאתי מהארון, המשפחה קבלה והכל הסתדר, אך זה לא קל, זה תהליך זה לא זבנג וגמרנו. בהתחלה אתה משתף בזה חברים אנשים שקרובים אליך, הורים אחים עבודה מעגלים, הראשונה שביפרתי לה היתה ידידה חברה קרובה, אתה חושב כאשר אני אספר איזה ברק מהשמים יכה בי, ולא, זו הקלה גדולה, ההורים שלי אנשים נבונים, אחותי והחברים הבינו שזה מה יש, זה לא גורם להם אושר גדול, אבל זה מה שאני וזהו, אם הם רוצים להיות בקשר איתי, אז הם צריכים לקבל את זה. זה בהחלט לא פשוט, לצאת מהארון לחזור חזרה לתוך הארון זה בלתי אפשרי, מי רוצה לחזור ? הארון זה לחיות בחושך, אתה מסתתר, מפחד, אני לא מכריח אנשים לצאת מהארון, זה ענין אישי, מנסה לגרום לכך שהחברה שלנו תהיהי מקום שבו יהיה קל למי שרוצה לעשות את זה, לצערי ישנם מגזרים לא קטנים בחברה הישראלית שבהם זה מאד קשה.
אני חי בזוגיות אני אוהב מאד ילדים ולא פוסל גם את זה.
יש לי פתיל קצר וגם היום בויכוחים אני מתרגז מהנושאים, גם להיעלב אני נעלב מהר אין לי עור עבה.
בקשר לארץ שלנו, הדרך להשיג שלום עם הפלסטינים היא דווקא דרך העולם הערבי, היית רוצה לעשות זאת ארבע שנים ולפרוש.
יכולתי לשבת מזמן בבית, לפרוש מהפוליטיקה, לא לעשות כלום, לקרוא להסתובב לטייל, אך אני ממש לא בכיוון.
אתם שואלים איך עברתי לפוליטיקה אהוד אולמרט התפטר הוקדמו הבחירות, מרץ הציעו לי להצטרף אליהם זו היתה התלבטות לא קלה של הרבה זמן, היה לי תפקיד יפה בערוץ עשר, הייתי עורך חדשות חוץ פרשן, עשיתי סרטים דוקומנטריים גם כבמאי קבלתי פרסים אהבתי מאד את מה שעשיתי, אך תמיד היה בי החיידק הפוליטי, רציתי להגיע לכנסת הרגשתי שיש לי מה לתרום, באחד הימים אחר הצהרים היית בערוץ עשר וישבתי עם ירון לונדון ומוטי קירשנבאום ידידי, סיפרתי להם על ההתלבטות ושניהם אמרו לי חד משמעית לך על זה זו חווית חיים אתה לא תתחרט, זה היה הפוש הסופי, מדובר בשני אנשים שאני מאד מעריך היית איתם ביחסים קרובים יומיומיים, הם נתנו לי את ברכת הדרך.