יפן

יפן

יפן נחשבת מסתורית יותר ממקומות אחרים בעיניו של תייר ישראלי שכבר בחקר בארצות שונות, נתקל הוא ביפן בדברים הנראים לו מוזרים, הלבוש, האוכל, צורת הבילוי, יפן ארץ של ניגודים, מסורת עתיקה לצידה של מודרניות, עם קיום טקסים עתיקים, מצד אחד יפן היא ארץ אולי המודרנית ביותר בעולם, גורדי שחקים מרכזי קניות מפוארים, תעשייה מתוחכמת, והרובוטיקה שלה היא ראשונה בעולם, רמת ההשכלה של תושביה גבוהה, ורמת החיים היא מן הגבוהות בעולם. תפיסתה של יפן כאקזוטית כללה תמיד יסוד אירוטי, הגיישה הי]פנית הציתה את דמיונם של גברים במערב.

כאשר אנחנו משווים את יפן למערב, משווים לרוב את יפן של פעם למערב של היום, דברים שנחשבו כבלתי אפשריים ביפן כמו דמוקרטיה פרלמנטרית, שמירה על פרטיות, פמניזם, גורדי שחקים, שתיית בירה, התקבלו בהתלהבות ביפן.

כמו שהיהודים למדו על בשרם  על ההתיימרות להיות שונים הוא חרב פיפיות הוא גם מתכון להערצה ולקנאה, כך גם ביפן זה יכול לעורר הערצה אך גם מוליד חשדנות ועוינות.

היפנים רצו להיראות כאחת המעצמות המתקדמות בעולם, נעלבו כאשר אנשי המערב לא הבחינו בינם לבין הסינים או הקוריאנים, לא יכלו לקבל את תורת הגזע המערבית המתייחסת לגזע הצהוב כאל מיקשה אחת.

על מנת להבין את היפנים, צריך להבין את שפתם, השפה היא בסיס לתרבות, זה מאגר של ערכים, התייחסויות, והשקפות.
למרות כל הפעילות הדתית יפן היא אחת הארצות החילוניות ביותר בעולם, אין בה מימסד דתי, איש אינו יודע מהי דתו של ראש הממשלה, השרים הפקידים הבכירים, איש אינו מתעניין בכך, הדת אינה משפיעה על חיי היומיום ואינה פולשת לתחומים שונים כמו בארצות אחרות.יש ביפן שתי דתות מרכזיות, השינטו שהיא דת הטבע הקדומה, והדת הבודהיסטית שהגיעה מסין דרך קוריאה. שתי כתות נוצריות בית שלום ומקויה מצטיינות באהבה עזה לעם היהודי ולישראל, קיים הבדל פוליטי ביניהן, המקויה לאומית יותר ותומכת בא"י שלימה בית שלום מתרחקת מפוליטיקה והיא יותר פציפיסטית.
בניגוד   לארצות שונות באסיה ובאירופה, ריבוי הדתות ביפן אינו יוצר פיצול חברתי או מדיני, היחס הנינוח של היפנים לדת, ויכולתם להשתייך לכמה דתות בו זמנית, יוצרים פלורליזם דתי ללר מתח דתי.

המודעות לעונות השנה חזקה בתרבות היפנית, כל עונה פרחיה צליליה  צבעיה וטעמיה, האביב על פריחת הדובדבן, הסתיו על השלכת האדומה, נחשבים לעונות היפות ביותר, לא רק השירים משתנים מעונה לעונה,  גם התמונות, המאכלים והבגדים.
מה נשאר ביפן של ימינו, מן הצימצום והאיפוק, טוקיו היא כרך מודרני, חנויות כלבו גדולות, כל המוצגים מוצגים בלווית הסברים. גורדי השחקים אינם משדרים מינימליזם, בטוקיו דומה נותרה המסורת של הגודש יותר מאשר של הצימצום, סוד האיפוק והצימצום לא נעלמו הם מתבטאים  בנימוס המאפיין את התנהגותם ובהצטנעות הנובעת ממנו, עשירים אינם מפגינים את עושרם, חכמים אינם מפגינים את חוכמתם, בני זוג המשתבחים בהצלחות בני זוגם או הישגיהם של הילדים נדירים מאד.

הזנות ביפן הוצאה מחוץ לחוק   בשנת 1957 היא קיימת באופן בלתי חוקי, ומנוהלת בידי העולם התחתון היאקוזה, לאחרונה התפתחו צורות זנות חדשות של עקרות בית, אשר יש להן זמן פנוי למכביר, הבעל חוזר מאוחר מבילוי עם ידידיו או עם מארחת במועדון לילה, יש נשים המתנקמות בבעליהן, ומקיימות יחסי מין תמורת תשלום.
ברובע רופונג ושיבויה מרוכזים מועדוני לילה, בין המארחות נמצאות גם ישראליות, יופיין והתנהגותן הפכו אותן למבוקשות.
הגיישות העניקו את הנופך הרומנטי, ואת חוויית החיזור לגברים האמידים, סיפקה הגיישה את האווירה הקלילה והחושנית, כיום מוסד זה נמצא בירידה, עקב מחירן הגבוה של הגיישות, כיום זול יותר ופשוט יותר לגבר היפני, לבלות במועדון לילה עם מארחות, מאשר בבית תה עם גיישות.

היפנים מביעים תודה בכל מקום, מודה הנהג לכל נוסע העולה ויורד מרכבו, בעל בית הקולנוע מודה לצופים היוצאים מו האולם, במסעדה כל הצוות מברך במקהלה, את הנכנס בבירכת ברוך הבא, ומודה לכל לקוח ביוצאו. זה גם קורה במעלית וברכבת
יפן היא חברה מחמירה, בכדי לספק ללקוח את הפינוק שלה הוא רגיל, עליהם לעבוד קשה יותר, על מנת לספק ללקוחות את הפינוק  כשהם מקבלים שירות.
היפנים והישראלים     נראים כשני קטבים מנוגדים של החברה האנושית, מחד גיסא  עם מאופק המתאפיין ברגישות אסטטית, מאידך עם עצבני דברן, בעל דת מונותאיסטית ומסורת פולמוסית, שסבל מרדיפות והתקיים רב תולדותיו בין אומות אחרות. אך ישנם קווי דמיון של שני עמים עתיקים, בעלי רציפות היסטורית מרשימה, שהפתיעו את העולם פעם אחר פעם, בחיוניותם . היהודים הנחשבים לעם הספר, בגלל דבקותם רבת השנים בקריאה ובכתיבה של ספרים, יפן וישראל הן כיום מעצמות ספרותיות, מתקיימת בהן ספרות ענפה, קוראים רבים, סופרים ישראליים ויפנים מתורגמים לשפות רבות.

מלחמת העולם השניה היתה האסון הגדול של היהודים והיפנים בתקופה המודרנית, יפן נהרסה בהפצצות גרעיניות, ושליש מהעם היהודי הושמד השואה, האחריות לאסונות היתה שונה, יפן היתה צד לוחם ביצעה מעשי זוועה ולחמה בעקשנות, היהודים לא תקפו איש, השואה שניחתה על ראשם, היתה על אידיאולוגיה נאצית, שראתה בהם אוייב ששל העם האנושי. הלקחים שהיפנים והיהודים הפיקו היו הפוכים, היפנים ייחסו את אסונם    להסתמכות יתר על כח צבאי וכיבושים, הלקח שלהם היה פציפיסטי, הסיסמה לא עוד הירושימה, היהודים ייחסו את אסונם להיותם חלשים, וחסרי מגן, והסיסמה לא עוד אושוויץ, לא עוד הליכה כצאן לטבח, ללא כח מגן משלהם, בזמן שהיפנים הסיקו כי עליהן לוותר על כח צבאי, הסיקו היהודים כי עליהם לטפח כח צבאי, היפנים הפכו לאומה של אנשי עסקים, הנרתעים מפעילות צבאית, לעומתם היהודים שנודעו כאומה   של אנשי עסקים הפכו לאומה של לוחמים המחשיבים את הבטחון יותר מאשר את הכלכלה
יחסם את היפנים כלפי היהודים, הוא תערובת של הסתייגות והערצה , אסוציאציות של חומרנות ורמייה,  גאונות מקוריות עושר וכח, גם ישראל מורכבת מתכונות מנוגדות אסוציאציות של אכזריות ומרובעות, מחשבתית, אך גם כשרון והצלחה בכל התחומים, שני העמים מייחסים תכונות חיוביות ושליליות מוגזמות.

בדצמבר של שנת1941 תקפה יפן את פרל הרבור והכריזה מלחמה על א.הברית, תוך פחות משעתיים  השמידה יפן אץ הכח האדיר באוקיינוס השקט זו היתה השגיאה הגדולה ביותר שעשתה יפן אי פעם. יחסם של היפנים למלחמות ניום דומה ליחסם לאסונות טבע  לשקם את ההריסות ולהמשיך. ייחסם לפצצות האטום היתה דומה, היפנים סלחו לא.הברית בתקווה שגם העמים האחרים יסלחו על מה שעוללה,

שלושה ימים אחרי הטלת פצצת האטום על הירושימה וזמן קצר לפני הטלת הפצצה על נגסאקי קבל טרומן מכתב מן המזכיר הכללי של מועצת הכנסיות הנוצריות בא.הברית אשר הביע דאגה מן ההרס חסר ההבחנה של פצצות האטום וביקש שתינתן ליפן  הזדמנות נוספת להיכנע, תשובתו של טרומן חושפת את יחסו ליפנים איש אינו מזועזע מהטלת הפצצות יותר ממני, אך אני גם הזדעזעתי מההתקפה על פרל הרבור ומרצח השבויים שלנו, הש]פה היחידה שהם מבינים היא שפת הפצצות, כאשר אני נלחם בחיות פרא עליך להתייחס אליהם כאל חיות פרא.
נעבור עכשיו לנשים ביפן, כלפי חוץ אמורה אשה יפנית להיות כנועה, אך בבית תמיד היא החזקה. החברה היפנית אינה מלגלגת על נשים רווקות כפי שהיה בעבר, רווקות רבות מעדיפות מצב זה, על פני מצבה של האשה הנשואה, המכניסה את עצמה לסד של עבודות וחובות משרתת את הבעל ומטפלת בהוריו הזקנים.על אף הקשיים הנערמים בדרכן מעמדן של הנשים הולך ומתחזק, לא כיהנה עדיין אשה כראש ממשלה, אך נשים רבות כיהנו כשרות.
צעירות אחרות ממעמד חברתי גבוה מסתובבות ברחוב הפלטינה, המזכיר רחוב פריזאי, הן מרעיפות רגשות אימהיים על חיות המחמד שלהן, הדבר הבולט אצל הכלבים שרובם לבושים   ואחדים מהם מרכיבים משקפי שמש, תעשיית  השירות לחות מחמד היא אחת התעשיות הפורחות, כיום ביפן ישנם כובעים משקפיים תכשיטים מזון גורמה קלטות תכשירי קוסמטיקה וריהוט כל זה לחיות מחמד, ישנו גם ספאאפשר לקבל רחצה עיסוי ותספורת לכלבים וחתולים, חיית מחמד עדיפה על ילדקלה לטיפול זולןה לאחזקה

בעבר היו הגירושין תופעה נדירה ביפן , ולאשה גרושה היתה סטיגמה, דבר זה איננו נכון היום, קיימים גם גירושין גלויים וסמויים.

תגובות  4  אהבו 

2285
03/04/16
בנדיק --כתיבה מקיפה --לידיעתך  ניתן לראות   ישירות את תוכניות הטלויזיה היפנית דרך האינטרנט   בשידור חי באנגלית  שם האתר-NhK  --פשוט ---שידור מחזורי --שבועי חדשות -מז...
בנדיק --כתיבה מקיפה --לידיעתך  ניתן לראות   ישירות את תוכניות הטלויזיה היפנית דרך האינטרנט   בשידור חי באנגלית  שם האתר-NhK  --פשוט ---שידור מחזורי --שבועי חדשות -מזג אויר --מטבח ואתרי תיירות אוכל ותעשיה יפנים --נהדר -- חוזר --NHK

תהנו
03/04/16
בנדיק



"יפן  במבט אישי" כתב פרופ. בן עמי שילוני.

ערב טוב
04/04/16
יפן.  בנדיק.  מאוד יפה כתבת על ארץ יפן. כמוך גם אני כתבתי אחרי שקראתי כמה ספרים אודותיה. נסעתי ליפן בעקבותיהם של גבורי הספרים, וכשחזרתי העלתי על הכתב, את התרשמותי מביקורי בארץ השמש,...
יפן.  בנדיק. 



מאוד יפה כתבת על ארץ יפן. כמוך גם אני כתבתי אחרי שקראתי כמה ספרים אודותיה. נסעתי ליפן בעקבותיהם של גבורי הספרים,

וכשחזרתי העלתי על הכתב, את התרשמותי מביקורי בארץ השמש, מקוה שתהני כמו שנהנתי אני מכתיבתך המעמיקה היפה:



בארץ הנמלים  



הנמלה מסמלת כל מה שאנו יכולים לתאר בדמיוננו אודות חריצותה חסרת הפשרות. למלא מטלות המצווות עליה לעשות. משימות אותן יעד לה יעודה במהלך תוחלת חייה. לעמול ללא לאות, למען השרדותה והמשך קיום המושבה הנמלית בתוכה היא חיה.  

בקהילת הנמלים קיימת חלוקת עבודה על פי צורכי המושבה. כל נמלה יודעת את תפקידה במושבה. תפקיד אותו היא ממלאת במיומנות לא מובנת, עד יומה האחרון, תוך כדי קידום משימתה, אם בחציבת מינהרות מתחת פני השטח. סלילת נתיבי גישה מתחת ומעל פני האדמה. בניית 'אולמות' איחסון מזון ותאי רבייה לדור ההמשך. 

על מנת לנהל אורח חיים זה, של עבדות, קיים משטר היררכי מולד, בו סיווג מעמדות התואם כל משימה שהן מצווות למלא. שומרות המלכה. פועלי ניקיון (לשון זכר). מחסנאיות. מטפלות האמונות על הזנת 'התינוקות' לקיום המשך שושלת הנמלית. פועלות פורצות דרכים. 'מתכננות' מערכות איוורור, חציבת מינהרות. בניית 'גשרים' מעל מכשולים. אוספות ואוגרות מזון, המפרקות כל רמש הניקרה בדרכן, להופכו למאכל לעונות השנה. וגדודי צבא חיילים (לשון זכר) דורסני המופקד על הגנת המושבה מפני פולש זר, ופעמים הוא עצמו פולש לטריטוריה לא שלו.  



נכון. כל האמור אודות עולמן המופלא של הנמלים, ידוע, ולא בא לחדש דבר. אלא לא תארתי שביקורי במזרח הרחוק, ביפן, אנחת לפתע בארץ 'הנמלים האנושיות'. בה האנשים (כ 134 מיליון תושבים) דומים בחריצותם לזו של הנמלה. ואין זו הגזמה כלל.

איש מן המערב המגיע לראשונה ליפן, מתרשם תחילה מן המשמעת, הסדר והניקיון השוררים בכל מקום אליו הוא מגיע.

תכונה זו של יופי, סדר וניקיון, הינה טיפה בים התופעות 'הנמליות' המדהימות המתגלות אט, אט, ככל שהימים חולפים בארץ השמש, לעיני הזר.  



יפן, ארץ לובשי המדים. מלבד אוכלוסיית 'הסניור סטיזאןs' ובנות יפן החמודות בלבוש מערבי, חצאיות מיני ונעלי עקב, ושלל קישוטים יפים, כל שאר האנשים, החל מילדי הגן, בתלבושת אחידה, שונה מזו של ילדי בתי הספר. ושונה מבית ספר אחד למשנהו. (ים תלבושות וכובעים בשלל צבעים).  

שכירים לובשים מדים תואמים בציבעם וסמליהם המזוהים עם מקום עבודתם. (מתנצל על ביטוי שלא בא לפגוע) 'עדרים', 'עדרים' לובשי מדים, על פי הקולקטיב אליו הם משתייכים. החל מסקטור הפקידים, בחליפה כהה אחידה. חולצה לבנה, עניבה ותיק מנהלים (גם אם הוא לא מנהל) ואמברלה (מטריה) שקופה, בעונה זו של תחילת חורף גשום, סימן למעמדם הפקידותי.  



שוטרים. מאבטחים. נהגי מוניות. פועלי ניקיון. שומרי ושומרות סף בחניונים, בתי מלון, מרכולים, ניצבים הם, על משמרתם. עמידתם ערנית נכונים לכוון ולעזור למי שפונה אליהם, לרבות למבקר זר בארצם. כולם במדים, חדורי מוסר עבודה.

לא ייראה איש ברחובות העיר מתהלך בטל. כולם עסוקים, ממהרים בהליכתם להגיע אל יעדם... 



יש גם הומלסים (אנשים חסרי בית) אך הם לא ישנים בסימטאות אחוריות, או מדרכות העיר. אף הם (סביר להניח, בפיקוח השלטונות) מתנהגים כאילו היו מאוגדים באגודה. רובם ישנים באוהלים קטנים זהים. מקובצים, מחנה אחד גדול, תחת תיקרות קומות עמודים של בניינים רבי קומות, מוגנים מפני הרוח והגשם.  



יפן שונה בתרבותה ומנהגיה ובקוד החברתי שלה, ממדינות המערב בהן ביקרתי. האנשים היפנים ידידותיים, אדיבים שופעי מחוות וקידות אציליות מעוררי הערצה. (קשה להבין כיצד עם אדיב וידידותי כל כך, התנהג באכזיות כלפי מדינות שכנות אותן הוא כבש במלחמת העולם השניה!?). ותהייה לצייתנותו, לא לסטות ממסורת אבותיו. כמו פניה המסתוריות של גיישה אמיתית הצבועות לבן, ומעמדה המכובד בחברה היפנית.  

לצד הפגודות והמקדשים הבודהיסטים והשינטואיסתיים (שתי דתות עיקריות עתיקות של העם היפני), אי אפשר להתעלם מדבקותם הכמעט אובסיסיבית לחקות את מדינות המערב, בלבוש ובארכיטקטורה המודרנית. בבניית ערים גדולות נאורות בסיגנון מערבי, אף מתקדם יותר.  



המבנה הטופוגרפי של ארץ יפן, דומה לתולעת משי ארוכה וצרה, זקורת צואר, מוקפת ים מכל עבריה. רוב שיטחה הררי. עשיר בנופי טבע מרהיבים. הרים, יערות, אגמי מים מתוקים, לאורכה ולרוחבה של הארץ. אך דלה בשטחים חקלאיים. 

עיקר כוחה הכלכלי של יפן, ביבוא חומרי גלם ויצואם כמוצרים מוגמרים ברחבי העולם.  



בארצות על פני הגלובוס, האדם כפוף למגבלות הטופוגרפיות של אותו חבל ארץ בו הוא חי. על מנת להתגבר על מכשולים טבעיים הניצבים לפניו, האדם בונה מינהרות וגשרים. אולם העם היפני בשקדנותו וחריצותו בדומה לנמלה, (התרשמותי שלי), עולה בתושייתו ומעוף רעיונותיו, על כולם. אם בהזזת הרים! (לא להאמין), הטיית נהרות ממסלולם, ובניית ערים גדולות מודרניות. כמו - טוקיו- אוסקה- טקיימה- קיוטו- נרה- הירושימה- נגסקי. ערים צפופות, משופעות מפעלים טכנולוגיים עתירי ידע, ובנייני משרדים, גורדי שחקים, (עוד ערים אותן לא ידעתי).

תופעות טבע, כגון רעשי אדמה הפוקדים מעת לעת, את אדמת יפן, תופעות קשות, איתן  מתמודד העם היפני בתושיה רבה.

מלבד תופעת רעידות האדמה, אין שום גורם טופוגראפי העומד להם למכשול. לא הים הסוגר עליהם, ולא נהרות, אשר מעליהם פרושה רשת תחבורתית אדירה, לנסיעת רכבות (בוּלֶט - קליע בהן נסעתי) מהירות, וציי כלי רכב המתגלגלים לאורכן של אוטוסתרדות אדירות, הבנויות מכמה מפלסים, מעל המים. מדהימות בתכנונן ההנדסי. יוצרות רצף תחבורתי יבשתי, המחבר בין צפון המדינה לדרומה, ומזרח למערב. 

אוטוסטרדות כעורקי תחבורה עיליים, ומינהרות תת קרקעיות, בנויות בתוך הערים הצפופות. אוטוסטרדות ועוקי תחבורה מפותחים. המחברים בין עיר לעיר, וכל ישוב באשר הוא. 

גם הרים נישאים לא עומדים להם למכשול, דרכם ובתוכם נחצבו אין ספור מינהרות ארוכות, וכבישים רחבים מוארים, לחצות בנוחות, בתוך בטן ההר, להגיע אל מחוז חפצם. 



יום אחרון בעיר אוסקה. ליבה התעשייתי הפועם של יפן. כמה שעות אחרונות פנויות לסיור בקניונים ובפסז'ים הצבעוניים של אוסקה. עד רדת הלילה בטרם נָשִׂים פעמנו אל נמל התעופה, לשוב ארצה, אף הן חולפות חיש... 

עליה למטוס 'אל על'. מטוס הבית... טיסה ארוכה מעל מדינות אסיה, בדרכי חזרה הביתה. 

בליבי מתנגן שירו של יהורם גאון הטוב: 

/הייתי בפריז וגם ברומה 

ראיתי כל שבעת פלאי תבל 

בקוטב הצפוני וגם דרומה 

אך אין כמו ארץ ישראל/...   

המשך שבוע מואר בנדיק היקרה. (חיוך) נדב.
05/12/16
ואו כל הכבוד! כתיבה יפה, אני טיילתי בטיול מאורגן ליפן ונחשפתי בטיפות לתרבות המדהימה ולהיסטוריה שלהם, פעם הבאה אשקיע יותר כי זה באמת יעד מרתק! ...
ואו כל הכבוד! כתיבה יפה, אני טיילתי בטיול מאורגן ליפן ונחשפתי בטיפות לתרבות המדהימה ולהיסטוריה שלהם, פעם הבאה אשקיע יותר כי זה באמת יעד מרתק! 
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

משפחת אהרונסון
משפחת אהרונסון עלתה לארץ מרומניה ב-1882, בעלייה הראשונה, האב אפרים מייסד המושבה זכרון יעקב, וממקימי ארגון המחתרת ניל"י היה מחלוצי הכורמים,הקים משק בזכרון יעקב,חרוץ ומצליח, הראשון בזמנו שסירב...
לקריאת הפוסט
הנרי פורד יצררן המכונית הראשטנה
היה אחד האנשים הבולטים בהשפעתם על התחבורה ועל החברה בתחילת ה-120אישיותו היתה מורכבת מניגודים והפכים, הואהיה אב קשה, דיקטטור קשוח גזעני,אנטישמי ענק, וידידו האישי של היטלר. היו בו שילוב של התנשאות,...
לקריאת הפוסט
ילדי הפרחים
פסטיבל וודסטוק סימל את שיא התרבות של ילדי הפרחים, בשנת 1969, 400.000 איש, שלושה ימים, מאז חלפו חמישים שנה, בני העשרים אז בני שבעים פלוס היום.מיואשים מדור ההורים שלא הבין אותם, מלאי תקווה ואמונה,...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה