סדר שיהיה כאן!
על שני דברים אני רוצה לספר לכם:האחד,איך ניקו אצלי את הבית באביב ולכן אני מורדת ומנקה אחרת.
דבר שני:קצת(לא לדאוג)על הסדר עצמו.
ראשית,כשהאביב היה מגיע(אולי גם ג'וקים יצאו מחוריהם והחלו לטייל בטיילת שבין השרותים למטבח),אמי היתה מקבלת את ההתקפה שלה.
קמה בבקר,במלוא המרץ ומזיזה את כל הרהיטים בבית,כדי לעבור מחדר לחדר,היית צריך לעבור מיכשולים מסכני חיים,כולל ריצפה רטובה ושטופה פה ושם(בקרחת הרהיטים שנוצרה פיתאום)וצעקות :"לא לדרוך שם רק עכשיו שטפתי"ונוספה לזה הבעה של סבל ועבדות קשה.כך זה נימשך ימים אחדים שהבית הפך לתהו בהו.עד שפיתאום,שקעו המים והגיעה יונה ועלה זית בפיה.והבית,מצוחצח ומבריק,חזר לאיתנו,
לכן אני החלטתי שאני בשום אופן לא אעשה את זה לעצמי או לדיירי הבית,אם ישנם כאלה.אני עושה מגרה ומפסיקה, מדף ומחזירה.זה בדיוק הפוך מהשיטה שעליה ממליץ הספר"השיטה היפנית"שדווקא דוגלת בשיטה של אמא שלי.
עניין סדר ליל הפסח
אנשים בטוחים שהסדר כפי שהוא מתנהל כיום הוא מהתורה ולא היא.רבי עקיבא וחבריו התנאים(מחברי המישנה)שניזכרים כמעצבי האגדה ,חיו אחרי הספירה.ימיו של ר' עקיבא הם50-137 אחרי הספירה.
אם שמתם לב רבי עקיבא ותנאים אחרים(ממחברי המישנה)ניזכריםבהגדה .יש המניחים שהסעודה האחרונה של ישו,היתה סעודת זבח הפסח שאכלו בליל הסדר וזה היה הניצן הראשון לאיזשהו "סדר פסח"רק בתקופה לאחר מכן,לאט התפתחה מסורת הסדר כפי שחוגגים אותו בימינו.
לפי התורה,ישבו ואכלו בחיפזון את הלחם שלא הספיק להחמיץ. אחר כך התנאים כינו אותו"לחם העוני"לחמא עניא"כידוע לכם הארמית היתה השפה הבינלאומית של המשכילים באזור הזה כמו אנגלית בימינו.לכן חלק מההגדה(מהמילה :להגיד:)כתוב ארמית.בתנ"ך רק יצירה מאוחרת מאד מתובלת ארמית והיא הרי ספר דניאל.
מיצווה נוספת שהיא ממש מהתורה ,היא להגיד.לספר.לא לשתוק כמו שעשו ניצולי שואה,אלא להמשיך את המסורת של תולדות העם על ידי שיספרו את הניסים שנעשו לו.
כמובן שחז"ל עשו מטעמים מכל זה ודרשו כהנה וכהנה.דרשות אחדות אף משעשעות ונחמדות.
אבל הסדר הוא לא מהתורה,אלא מתקופת התנאים.זו מסורת מימיהם.
בדיוק כמו שאמרת.לקחו מהתורה מה שהיה נח.שם כתוב שצריך לאכול את הבצק שלא החמיץ בחיפזון והם האריכו את הסדר.כי החיפזון לא איפשר להם לאכול הרבה.הארמית,זה כמו להכניס מילים באנגלית, כיום.