אני לא מפה-ספר מאת ישי קלינובסקי
הספר "אני לא מפה" סיפורו המשפחתי של ישי קלינובסקי , דור שני לשואה, המגולל בתוכו תלאות ומסע הישרדות שעברה משפחתו.
בספר זה מזמין קלינובסקי את הקוראים להצטרף למסע המסופר מנקודת מבטו התמימה של ילד , השוזר את סיפור תולדות המשפחה: סיפור ההישרדות של הוריו, אביו החורג ואחיותיו (חנה ועדה) לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה. מדובר בחוויות ילדות בלתי רגילה שחווה לצד נדודים מטלטלים בין ברלין המזרחית והמערבית, ניסיונות ההתאקלמות בארץ ישראל בקיבוץ דפנה ובערים שונות בארץ (נהריה, חיפה, באר שבע) הרוויים בפרדות ותהפוכות.
השפה הבלתי אמצעית והצינית במקצת, שבה בחר להשתמש קלינובסקי, על מנת לתאר את האירועים הקשים שעברו הדמויות, על רקע אחת התקופות החשוכות בתולדות האנושות, הופכת אותו לספר "הרפתקאות" מסקרן המשאיר אחריו טעם של חמוץ-מתוק, המשלבים רגעי עצב ואושר רגעי.
בלבו של הסיפור אנו פוגשים את דמות האם הדומיננטית לאה (לולה) לזורגן, ילידת פולין ניצולת מחנה העבודה לודוויגסדורף בגרמניה היודע לשמצה המבקשת להקים לעצמה משפחה חדשה (לאחר שנותרה לבדה רק עם אחיותיה) ולהכות שורשים עם סיום המלחמה. דרכה אנו חווים את התלאות הקשות שעברה: הפיזיות, הנפשיות, רעב קשה, עבודות פרך, התעללות מינית ונטישת ילדיה, אך ברגעי ייאוש אנו מגלים גיבורה בעלת תעצומות נפש שהרצון לשרוד הוא שמניע אותה.
האב שמחה (סטשיק) קורמן, יליד וורשה שברח לברית המועצות והצטרף לצבא האדום. דמותו הססגונית מציגה בפני הקורא אפשרות נוספת להישרדות, בעזרת כוח פיזי וערמומיות ובעיקר אלימות מתפרצת: אין סוף המכות שנקלע אליהן ביוזמתו, הגלייה למחנה העבודה ברוסיה, הברחת המכוניות ממזרח למערב ברלין, הבגידות באשתו, הפילגשות שהחזיק מהצד וחוקי המקום שמעולם לא חלו עליו ...
האב החורג , אמיל רוט , ניצול שואה, פרטיזן, בעל סוד איום המתגלה כדמות היציבה במשפחה, אשר ניהל רומן עם לאה (לולה) זורגן , שהוליד אחריו את עדה התינוקת.
בדרמת רבת מעללים אנו עוקבים אחר סיפור התבגרותם של חנה, ישי ועדה – דור שני לשואה, שלמדו להתגבר ולהתחשל לבדם אחרי שננטשו אין סוף פעמים ע"י הוריהם, החליפו שוב ושוב כתובת מגורים ובתי ספר ברחבי גרמניה, נשלחו להתגורר במנזר, פיתחו לעצמם עולם דמיוני כדי להתגבר על קשיים, חוו רעב, חטפו מכות, לצד חברות אמיצה ודאגה אין סופית - בין ישי וחנה.
הספר משקף את חווייתו של הדור השני לשואה ומציעה דרך התמודדות חדשה שאולי אפיינה את היהודי הנודד חסר השורשים, תופעת ה"אני לא מפה" שמאפשרת לקחת את המציאות ביתר קלות בשל תחושת חוסר השייכות למקום בו הוא נמצא. המסר החשוב שקלינובסקי מבקש להעביר הוא, שבני הדור השני מצווים לשמור על הגחלת, להכיר כמה שיותר סיפורים על הוריהם ולהוציא לאור את סיפור ההישרדות, ממי שעוד נשאר בחיים ויכול להעביר את לפיד ההנצחה לדורות הבאים.
תגובות
0
אהבו
0
2008
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
קונצרטים של ג'אז חם-שאנל גונס
שנל ג'ונס מזמינה אתכם לערב של ג'אז לוהט!
שילוב מיוחד במינו בין הזמרת האמריקנית שנל ג’ונס, שזו לה הופעת...
לקריאת הפוסט
תזמורת המהפכה וציפורלה בבית האופרה 24.3.2020
לחץ על התמונה להגדלה
לקריאת הפוסט
קונצרטים של תז סימפונית רשל'צ
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציוןמרטין פנטלייב, מנצח (בולגריה) שירלי בריל, קלרינטבתל-אביב 23, ברחובות 26...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות