היה חלום שנגוז

ליעקב  גרשון

לך  בעקבות  חלומותיך!  אל  תפספס!

לא  חייבים  לבחור  אתגרי  תיירות  מסובכים  וקשים---

--פשוט,   בתחום  מגבלות  הגיל   וקשיי  הגוף,יש  לבחור

את  המתאים........וללכת  בעקבות  החלום!!!

    בהצלחה  ובהנאה,    כל  טוב   מעליזה

לעליזה

אני התכוונתי לחלומות שאנו דוחים תמיד למחר  והמחר הזה  תמיד נידחה. חלומות יש להגשים שארת פיחספסנו חלק מהחיים.  . מסתבר שזו מחךה שלנו לדחות במקום לקום ולממש את החלום. כמה חלומות הפסדנו .חלומות שהן  חוויות שמתאימות להיום ולא למחר. . הנכדה שלי השתחררה מהצבא והיא הודיעה לי שרכשה כרטיס טיסה לארגנטינה ומשם טרקינג לאתרים שחלמתי עליהם  ותמיד דחיתי למחר ועדיין אני חולם עליהם. היא טיילה קרוב לחצי שנה במדינות דרום אמריקה וחזרה מלאת חוויות.  כמה זה תרם לאישיותה? המון.  . הדור הצעיר יודע לממש חלו8מות כי האפשרויות שלהם גדולות יותר.  . . .

ליעקב בקר טוב,

אולי צריך לשנות את החלום.זה שללותר קינג היה בעצם חזון אנושי גדול -רוח וטוב שהתגשם.אם יש חלומות כאלה,צריך לחלום ולנסות להגשים בכל גיל.אבל תלוי בחלומות שלנו.אולי לא צריך להגביה כל כך את החלומות,אז יהיה קל להגשימם  אגב,השוודיות תישארנה יפות,אבל מה יעשה איתן אדם בגיל הגבורות?והאם הן עוד תסתכלנה עליו בכלל גם אם יגיע לשוודיה.אולי בתור סבא נחמד.

כעת החלום העיקרי שלי הוא להישאר בריאה ובעלת יכולת לעזור עם הנכדים.אולי כשיגיעו להיות בני מיצווה,בעוד ארבע שנים,שיהיה לי הכח לנסוע איתם לחו"ל,כמו שעשיתי עם נכדתי בת ה25 כשהיתה בת מיצווה.

לאחר צאתי לגימלאות  היגשמתי את החלומות העיקריים שלי,הוצאתי ארבעה ספרים,ביניהם הספר הנ"ל למשפחה,למדתי חמש שנים במיכללה לאמנות והבית שלי מלא בשכיות חמדה שיצרתי,פסיפסים,עבודות זכוכית,ציורים,חריטות על עץ.חלומות קטנים שלא צריך לטפס על הקילימינג'רו כדי להשיגם.כעת כמה שנים אני לומדת בבר אילן לימודי האיסלאם וערבית.

וכעת,רק להישאר בריאים וחזקים,ולהנות ממה שיש.

לטובה

חלומות צריך להגשים.  לכל אחד ישנם חלומות וכמה מהם  הינם חלומות  מיוחדים. אני זוכר את חלום הילדות לנסוע לאמריקה. לנסוע הכוונה הייתה לנסוע על אוניה כי  מטוסים  עדיין לא נשאו נוסעים .  התנאים היו שונים והמחוייבויות היו גדולים. צבא ומילואים ומלחמות והיינו  בתחושה שתמיד אנו  מגוייסים. . בגיל 36 מימשתי חלום טיול על אוניית תענוגות. התגשמות אקראית שנקרתה לי כאשר פגשתי ידיד ששירת איתי בחיל הים וסיפר לי שהוא סוכן נסיעות ויש לו הצעה שקשה לסרב לה כ 500 דולר לזוג לשבועיים על אניית טיול לאיים לים התיכון ולרודוס ונציה יוגוסלביה.  הזמנתי ואחרי שבועיים אנחנו בטיול מדהים.. חחח אחרי חודש מילחמה ואני על אונית מלחמה ואחרי זה חודש מילואים בתעלה. .  אילו לא פגשתי חבר שהציע את הטיול. .  . היו  גם חלומות לראות את אמריקה  ושוב המחויבויות  תמיד דחו את מימוש החלום . רק בגיל 50 (1981)  החלטתי שזהוא.  תיכננתי טיול בן 50 יום סביב אמריקה. הייתי צריך להילחם  על חופש ארוך. למצוא פתרון לילדים. לגייס כספים והרבה אומץ. טיול עם האישה  כשיש לי סיבה לנסיעה. בר מצוה של האחיין שנולד בארהב . . . הייתה זו החלטה נועזת לממש חלום שליווה אותי שנים ולא ידעתי כיצד אצליח להתמודד עם טיסות ל20 יעדים. . אבל זה היה חלום  שליווה אותי שנים והייתי חייב לממש אותו. . אפילו האמרקאים שבמישפחה לא הבינו  כיצד אצליח להתמודד עם משימה כזו שתיכננתי לפירטי פרטים והתלויה בקשר הדוק עם תאריכים ושעות טיסה . . זו הייתה חוויה מוצלחת והרגשה של מימוש חלום ותיק.  מאוחר יותר הייתי נאלץ לטוס כל שנה. הבת התחתנה עם אזרח אמרקאי וילדה את שתי הנכדות שגידלתי.  סידרו לי גרין קארד על מנת לא להסתבך כל שנה בהשגת ויזה. אבל  הנסיעות האחרות היו שונות. לא כמו הטיסה הראשונה שהייתה מימוש חלום.. לזה התכוונתי כשכתבתי שחלומות צריך לממש  אחרת נישארת תחושה של החמצה.

יעקב --לא מבין איך מילד שחור שמשחק עם לבן בחצר של ד"ר לותר --הגעת לשבדיות תכולות  --שאולי יעלו בטעות לאוטובוס חיטארים - בדרך לפרו --אז גמרנו לטוס --עזוב את גבעת עמל --בוא לבני ברק תראה גנים של עולי אטיופיה --וגנים של לבנ בנים אשכנזים --ליטאים מול שחורים והם יחד לא משחקים - בני ברק הגזענית ובית שמש בעקבותיה ועוד מקומות --אנחנו משלימים עם גזענות ויום התשלום קרוב יותר ממה שאתה משער

לקשת

מרטין לוטר קינג מסמל את החלום שהתגשם. מה שרציתי לבטא בפוסט שאת החלומות שלנו צריך לממש  ולא לדחות למחר  כי אנו עלולים לאחר.  והשבדיות חחח הן היו  חלומם של הצברים השחומים שאהבו את הניגוד, את הבלונד ועיני התכלת.  . אז חלומות היו למכביר אולם  בזמננו  לטוס זה היה מבצע. אישור מהצבא אישור מהעבודה ולצעירים לא היה את מה שיש לצעירים היום. אז מי שדחה את החלום למחר הפסיד. . המחר כבר לא  רלוונטי.  לחרוש את אמריקה הדרומית בטרקים זה מתאים לצעירים.  דחית את החלום ועכשיו אתה חטיאר  אסור לך אפילו לחשוב על טיפוס וטרקינג למקומות נידחים.

בני ברק זו מדינה בתוך מדינה. היא לא דוגמה. . הגזענות היא כמו חשבון בנק עובר ושב.  . כל אחד בתורו. הרומנים הפולנים הרוסים התימנים המרוקאים ועכשיו האתיופים.  ראיתי אתיופים שהתערו בחברה  הלבנה חחחח. נהנתי לראות כיצד הם  מתבטאים ומצליחים להתמודד עם  גזענים.  . אם ואדי סאליב הצליח לרפא את הפצע שניפער אז בחברה גם הפצע של האתיופים יבריא. . אז סיפרתי כאן פעם על  אחת מהנכדות האשכנזיות שלי ששאלה אותי אם היא אשכנזיה או ספרדיה. שאלתי אותה מה היא רוצה להיות והיא ענתה שהיא רוצה להיות ספרדיה. חחח האם הרצון שלה עשה אותה ספרדיה"  היא כבר צברית דור שביעי  והיא יכולה לספר עד מחר שהיא ספרדיה . היא נראית ווזווזית אסלית ביחוד עם שם המשפחה שלא משאיר ספק... . אז קשת ידידי. הבה ניסתכל על המחר. הנוער שלנו יהיה מעורב  והם לא ידעו מה היא גזענות עד ש.....יגיעו עולים  מ....המאדים.  אז אל תיקח הכל ברצינות

ליעקב גרשון 

סוף סוף יכולה אני להגיב לך ..ניראה שבגלל תקלה לא הצלחתי...

     נכון הינך צודק אין לדחות חלומות ..על פי נסיון אישי בדוק ..

עובדה כאשר בעלי היה בחיים רצה להגשים חלום ..שניישם טיול לארופה ..שנדחה ..

 לוא לא דחינו ..הוא היה זוכה להגשים החלום ..

ולפני כל החלומות שנזכה לבריאות טובה ...יום שמח

למדלן

אכן זו החמצה. חלום  שניגנז . אילו היה מיושם היו  נישארים זיכרונות.  שמלוים אותנו ויש בהם את הכוח לאפשר לנו לצוף. . אני מעיין לעיתים  באלבום התמונות  שבו מתועדים הטיולים שערכנו . זה הוא ספר הזיכרונות שמשמר את הרגעים היפים בלי מילים , בתמונות . .  הלכתי בעיקבות החלומות אולם את רובם לא מימשתי  כי הבטחתי לעצמי שיגיע היום.  לצערי הוא לא הגיע כי תמיד היו אילוצים. . אמרו לי פעם שאני שבוי של הצבא. שלושים שנות מילואים של חודש ועוד שבוע פה ו3 ימים שם ומילחמות והתחייבויות למישפחה וזה נידחה . וכאשר חשבתי שהנה כעת אפשר, היה כבר מאוחר. . כל כך רציתי לראות את פריז. חחח. את אמריקה חרשתי פעמים רבות  כי הייתה שם משפחה ומחויבות. את פריז הפסדתי . כי רציתי קודם את פרג ולונדון . אז כשתכננתי את פריס היה כבר מאוחר.  ולבד לא רציתי להתרפק עליה על פריז שחלמתי.