ללמוד לשלוט בכעס
פצע מילולי - גרוע כמו פצע פיזי.
גילוי נאות:
לקוח מאתר "זולו"
"ללמוד לשלוט בכעס
היו היה ילד קטן עם אופי רתחני
אבא שלו נתן לו שק עם מסמרים ואמר לו שבכל פעם שהוא מתפרץ
וצועק על אנשים הוא חייב לתקוע מסמר בגדר שמקיפה את ביתם
ביום הראשון, תקע הילד 37 מסמרים בגדר, אך במהלך השבועות הבאים ככל שלמד לשלוט בכעסו ירד מספר המסמרים שהוא תקע בגדר
הוא למד שקל לו יותר לשלוט בכעסו מאשר לתקוע מסמרים בגדר
לבסוף, הגיע היום בו הילד לא התפרץ כלל הוא סיפר את זה לאבא שלו , ואבא שלו אמר לו שעכשיו, בכל יום שחולף ובו הוא לא התפרץ ושלט בכעסו הוא צריך לשלוף מסמר אחד מן הגדר
הימים חלפו ולבסוף הגיע הילד לאביו ואמר לו שכל המסמרים נשלפו מן הגדר
האב, אחז בידו של בנו לקח אותו החוצה אל הגדר, ואמר לו
כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך, אבל הסתכל נא אל החורים שבגדר הגדר כבר לעולם לא תהיה כמו שהיא הייתה בהתחלה. כשאתה אומר דברים מתוך כעס , הם משאירים צלקת בדיוק כמו החור שבגדר. אתה יכול לתקוע סכין בגבו של אדם ולמשוך אותה החוצה חזרה , אבל לא משנה כמה פעמים תתנצל הפצע עדיין יישאר שם.
פצע מילולי הוא גרוע בדיוק כמו פצע פיזי
חברים הם כמו יהלומים יקרים, הם גורמים לך לחייך ומעודדים אותך להצליח,
הם קשובים לך, הם תמיד שם בשבילך, אל תשאיר להם צלקות...
אנא סלח לי אם אי פעם השארתי לך חור בגדר !!!
העבר את הסיפור הזה הלאה, לכל מי שאתה קורא לו חבר ולבני משפחה. אם המכתב יחזור אליך, דע שיש לך מעגל חברים אוהב."
תודות על תגובתך.
היות והחברה הישראלית בכללותה, למרות שאיננה הומוגנית מורכבת מאנשים פרטיים,
יוצא איפוא שגם לגביה מוסר ההשכל חל, דהיינו:
אם החברה הישראלית הלא הומוגנית פוגעת מילולית ו/או פיזית בתושביה הפרטיים, ו/או
המאוגדים , הצלקות תשארנה תמיד.
המשך ערב נעים ושקט.
המשל והלקח!!
אנו מכירים גם את הפתגם: "חיים ומות ביד הלשון"...
ולצערנו , בימינו נוספו גם "המסרים" והתכתובות ברשתות
החברתיות ה"שיימינג" הראוי לגנאי, וגורם סבל לרבים.
סיפורך, שלמה, מלמד את הדבר באופן מוחשי ביותר,
ונקווה שהלקח יובן ויילמד. עליזה
תודות על תגובתך.
מי יתן ואכן הלקח ילמד ויקלט הן בקרב בני הנוער,
והן בקרב המבוגרים ומנהיגי העם.
המשך ערב נעים ושקט.
לא יכולתי שלא לתת יותר מהגיג אחד לסיפור שהעלה המכובד שכטר
אתם מבינים התמצית של הסיפור אמנם עוברת דרך הצלקות , אך אל תשכחו כי "סוף מעשה הוא במחשבת תחילה" נושא הסיפור הוא כיצד לשלוט בכעס ,הצלקות הן ההקש. כי כשהן מופיעות מיד אנחנו מבינים שלא שלטנו בכעסנו .יש ללכת 3 צעדים אחורה או לחלופין לחשוב 3 צעדים קדימה. אז נבין מה בנה לו את הצונאמי ? מה גרם לחוסר שליטה ? פגיעה מילולית כמו פגיעה פיזית הן כואבות ומותירות צלקות אבל כשהן בנמצא זה יותר מידי מאוחר
אכן אני מסכימה שכל אינדיבידואל צריך לבדוק את עצמו מהיכן הצונאמי צומח כי רבותי להיפגע זה ממש קשה אך לפגוע קלי קלות
Y M I
W M I, בוקר טוב.
תודות על תגובתך.
המשך יום נעים ושקט.
בודאי שאעיר את הסיפור הלאה ובמיוחד לנכדים שלי .אפשר ללמוד ממנו רבות.
יום טוב שיהיה לך.
כעס ושליטה?!?
אוקסימורון!או?
כעס הינו רגש ולעיתים כמעט יצר״׳לא עליינו״׳!?!
האם זו קריאה לישלוט בכל הרגשות וגם היצרים?
דיכאון מקורו בדיכוי! ודיכוי מקורו מאיפה?לא ולא
הגישה שלי אחרת ושונה והיא ברור מקור הכעס!
תודות על תגובתך.
המשך יום נעים ושקט.
אני בטוח שגם לך יש מה לאמר גם בל ה"זולו"...
אשמח לקרא את מילותיך
בכל הכבוד והחיבה - יוסי רביב
תודות על תגובתך.
לדיכאון יש אבות רבים
ואילו הכתבה דנה בנושא שליטה בכעס,
ולא בכל יצריו של האדם.
המשך יום נעים ושקט.
יוסי רביב 1, צהרים טובים.
תודות על תגובתך.
היות ואני נוהג לשוטט באינטרנט ומחפש נושאים אקטואליים
ואשר לדעתי יכולים לעניין את ידידי הבלוגיה,
אני מעלה אותם בבלוגיה.
מקבל באהבה את הצעתך לכתוב מפרי יצירתי ולא של אחרים.
המשך יום נעים ושקט.
אני שמחה ומרוצה בין תביא מעצמך ובין אם מהרשת
גם כי איני מצוייה שם כלל ועל כן אתה מנגיש לי דברים
שאחרת לא יגיעו לידיעתי , וגם הנקודה החשובה שזה מייצר חילופיי-רעיונות או דיעות או המלצות או אפילו , לעיתים לשם התענוג בלבד. חשבונות וקטנוניות : לא בבית סיפרי. כל-טוב והמשך כתיבה ושיתוף פורה.
שרש עמליה, צהרים טובים.
תודות על תגובתך.
המשך יום נעים ושקט.