בטחון

על "צריף רובינשטיין" הוא כותב:

...משקנו נקבע כאחד המקומות לייצור נשק של ה"הגנה". לשם כך הוקם מבנה מיוחד, מוסווה כצריף מחסן, בתוך המטע שממזרח לדיר הצאן. הובאה לשם מערכת מכונות משוכללת, בחלקן מוסוות כמכונות לייצור גלולות ובחלקן מוכנות לסילוק עם סידורי סליק עבודה... נוסף על הסודיות המוחלטת היתה זו עבודה שרב בה הסיכון. הסכנה היתה בעיקר בשלב מילוי הכספית הרועמת לתוך ה"דטים".

ואכן, למרות כל אמצעי הזהירות שננקטו הייתה תאונה. היה זה לאחר הוראות המבקר המקצועי להתקין מחיצות מגן בין עובד לעובד. התאונה אירעה דווקא לאחד מאנשי הצוות המקצועי שעבר על חוקי הזהירות. התחוללה התפוצצות שהבהילה את כל חברי המשק. רק הודות למחיצות המגן לא נפגעו עובדים אחרים.

לאחד העובדים נקטעו שתי אצבעות והייתה בעיה בהגשת עזרה רפואית. אסור היה לספר בקופת חולים את האמת. הרופא המקומי לא הסכים ללוות את הפצוע מחשש חקירה. ממש בכוח אלצו אותו לנסוע...

כל יום היו מביאים את הכספית הרועמת אל הצריף למילוי הצינוריות (דטים - דטונטורים, נפצים). את הנפצים המוכנים צריך היה לשים בסליק. בחורשה שמתחת לשער הדיר היה צריף נוסף שבו ארזו וסדרו את הנפצים. כ- 10 מטרים משם היה בור באדמה ובתוכו ארגז ברזל בגודל מטר על מטר, תוצרת תע"ש, בתוכו הסתרנו את הנפצים. תפקיד זה הוטל עלי ועל טוביה. היינו לוקחים את הנפצים המוכנים ומטמינים בסליק. וכן, הוצאנו נפצים כשצריך היה למסור אותם ל"הגנה".

מיוחדים ומיידיים במקום.... עם הצוות המקצועי היה כימאי, מנהל

עבודה... נוסף על הסודיות המוחלטת היתה זו עבודה שרב בה הסיכון. הסכנה היתה בעיקר בשלב מילוי הכספית הרועמת לתוך ה"דטים".

ואכן, למרות כל אמצעי הזהירות שננקטו הייתה תאונה. היה זה לאחר הוראות המבקר המקצועי להתקין מחיצות מגן בין עובד לעובד. התאונה אירעה דווקא לאחד מאנשי הצוות המקצועי שעבר על חוקי הזהירות. התחוללה התפוצצות שהבהילה את כל חברי המשק. רק הודות למחיצות המגן לא נפגעו עובדים אחרים.

לאחד העובדים נקטעו שתי אצבעות והייתה בעיה בהגשת עזרה רפואית. אסור היה לספר בקופת חולים את האמת. הרופא המקומי לא הסכים ללוות את הפצוע מחשש חקירה. ממש בכוח אלצו אותו לנסוע...

כל יום היו מביאים את הכספית הרועמת אל הצריף למילוי הצינוריות (דטים - דטונטורים, נפצים). את הנפצים המוכנים צריך היה לשים בסליק. בחורשה שמתחת לשער הדיר היה צריף נוסף שבו ארזו וסדרו את הנפצים. כ- 10 מטרים משם היה בור באדמה ובתוכו ארגז ברזל בגודל מטר על מטר, תוצרת תע"ש, בתוכו הסתרנו את הנפצים. תפקיד זה הוטל עלי ועל טוביה. היינו לוקחים את הנפצים המוכנים ומטמינים בסליק. וכן, הוצאנו נפצים כשצריך היה למסור אותם ל"הגנה".