"מבוא לגן עדן" - מחקר על הדיור המוגן

לכל אחד יש צרכים אחרים
ולא מה שכתוב בספר הוא שיקבע או ישכנע
אני מכירה הרבה אנשים שמאד מרוצים בדיור מוגן
השערים לא סגורים ,תמיד אפשר לצאת ללכת לבנק
או להרצאות שבוחרים לא רק במתחם הדיור מוגן,
כרגע חזרה חברתי מטיול בחול שלא במסגרת דיור המוגן
למרות שהיא גרה שם, יש לה פעילות חברתית ענפה ביותר
כל הצרכים שלה מרוכזים במקום אחד שמאד נוח לאנשים זקנים ביחוד לאלה המתקשים ללכת,,
ומצד שני אם רוצים לצאת אין,מונע

חרדה ממות יכולה להיות גם בחוץ כשאתה נמצא במועדון פנסיונרים,,וכל פעם מת משהוא אחר,

נכון לא כל אחד אוהב את החיים ביחד
אבל יש בדיור מוגן הרבה יתרונות,

הגיל לא נשאר תקוע ובאיזהשהוא שלב
בגיל גבוה ההורה חיב עזרה אין מנוס,
או דיור מוגן, או,מבני המשפחה ילדים, או בבן לויה
מהרבה שמעתי שעשו צעד זה ועברו לדיור מוגן מכון שאינם רוצים ליפןל נטל על הילדים
אני חושבת שזו מחשבה חיובית

אני לא חושבת שד"ר קפלן חושבת שדיור מוגן לא מתאים לאף אחד. עיקר הטענה שלה היא שמציגים את הבנינים היפים האלו כגן עדן וכל אחד צריך לבחון טוב טוב אם המקום מתאים לו.
היא היתה מנהלת 10 שנים והמחקר שלה בנוי על הרבה ראיונות. היא טוענת שאנשים חושבים שהמקום הזה יהיה מה שנקרא "בית" אבל לא תמיד זה ממלא את הפונקציה הזאת. נכון שהמקום מוגן, נכון שיש הרצאות וטיולים אבל יש דברים אחרים שצריך לקחת בחשבון...
במחיר שאנשים משלמים עבור מקום כזה אפשר לקנות היום הרבה מאד שירותים וכל אחד כמובן צריך לעשות את השיקול שלו. יש לי מכיר אלמן שעבר למקום כזה והוא ממש אומלל שם. ויש אנשים שטוב להם לכן אין תשובה חד- משמעית