התמונה שעל הקיר

על הקיר בחדרי תלויה תמונה
כמעט בת שמונים שנה
בני משפחתי ניבטים אלי ממנה.
באותם זמנים
תמונה לא היתה מעשה יומיומי
זה היה אירוע חגיגי
בתמונה, סבתי וסבי
אימי ואבי
דודות ודודים
כולם במחלצות לבושים.
הנשים שמלות שחורות
עם צוארוני תחרה לבנים
הגברים בחליפות ועניבות כהות
וחולצות שבלובנן מבהיקו,
אחי הבכור כבן שנתיים
לבוש בנסיך קטן בשחור ולבן.
התמונה אותה ירשתי מאימי
נשמרה כחדשה
בגווני שחור ולבן
כפי שקלטה אז המצלמה.
כשגעגועים בי נעורים
אני נגשת לתמונה
שם אלי הם ניבטים
בני משפחתי האהובים
למרום שאינם בין החיים
בתמונה שעל הקיר
כולם צעירים ויפים,.
מלחמה ושלום
מזמן לא כתבתי בבלוג שלי, הערב, עקב המצב בדרום הארץ, הגשתי צורך לכתוב קצת את המחשבות שליאולי להוריד קצת מועקה מהלב.הרבה מחשבות מתרוצצות בראשי עקב המצב בדרום הארץ.אני ילידת הארץ, הייתי בת חמש כשקמה...
לקריאת הפוסט
זיכרון בסלון
הלכתי הערב ל"זיכרון בסלון" שם שמעתי את סיפורו של ניצול שואה מעיירה בפולין. הוא היה בן 15 כשהנאצים כבשו את פולין, שרד את המחנות ועבודות הפרך. היום הוא בן 94, זוכר את כל מה שעבר ומספר בשפה ברורה את...
לקריאת הפוסט
מפגש קהילת אמנים וחובבי אמנות
http://www.motke.co.il/index.php?idr=440&v=80
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לכןלנו תמונות באלבום
איזה תילבושות היו אז.יש בתמונות האלה טעם מיוחד.ומיסתורין כלשהו.
התמונה היא מאגר של זכרונות
מאנשים אהובים שאינם בחיים
כל חיי אני מכירה אותה
אכן חתיכת הסטוריה ויש לי כמה סיפורים מההסטוריה הזו שאביא בהמשך
גם לי ישנה תמונה צבעונית עתיקה שצולמה לפני 102 שנים של סבתא עם שתי בנותיה ואבי ילד בגיל 5 . חה התמונה עדיין לא אצלי אבל סימנתי לקחת אותה מביתה של אמי שנפטרה לפני שנה וחצי.
לא כולם שומרים תמונות משפחתיות עתיקות. זה מזכיר לי שלפני שנה מישהוא זרק לערימת הזבל ערימת תמונות עם מסגרות וזכוכית, תמונות בגודל 30על 40
למשל לנכדים אף אחד בתמונה לא מוכר.