"לא בא כבושם ההוא עוד לרוב..."

טובה --בבולגריה של שנות הקומוניזם --מכרו לנו בשכר חליפין קפסולות של תמצית ריחות וורדים --ואצלנו בצמתים יש לבנדר ויסמין --צאי לשטח בלילה חשוך --אספי ובתהליך של מיצוי איוד --יהיו לך עוד בשמים ---באי לה ראוניון --הלבנדר הוא סחורת יצוא מס 1 --אגב שכניך התימנים --אלה מעבר לפרדס ידועים בצמחיה הריחנית שמגדלים ---אבל זה מגזרי --לא מתאים לווזווזים --אשכנזים --תהני

לקשת,

אני מכירה את ניחוח הלבנדר,היסמין והלימונית ואף נהנת ממנו. אני גרה קרוב לקניון גבעתיים,חמש דקות צעדה ברגל ושם יש כל אלה ורוזמרין.בשפע.אני מדי פעם מצטיידת משם להעלות את מצב הרוח בלבנדר ,ברוזמרין לבישול,בלימונית-לתה.לצערי אני כבר לא גרה בנוף ילדותי ליד שיכון התימנים.שם צמחו בתים גבוהים מכמירי לב.בשיכון התימנים היה ריחן שלמרות ששתלתי כזה באדנית,צמיחתו נמוכה ואני נאלצת לקנות את הריחן.הנה,כעת אני חוזרת איתו מהמרכול.בתי גרה לא רחוק מהמקום שתארת.

חולשה לבשמים.   טובה'לה.



אפרופו ניחוח בושם.  זה מביא אותי להזכיר את ריחם המשכר של כמה צמחים בעלי ריחות מהנים.

מהם שתלתי בגינתנו. כמו שיח "מלכת הלילה", ריח פריחתו בלילות, משכר...

גם הנרקיסים, ריחם חזק, מפיץ ניחוח בושם למרחקים. וכן שיחי הוורדים, ריחם הנפלא. 

ופריחת ההדרים בעונתם, אותם הזכרת בסיפור. פריחתם מבושמת, מהנה.. 

..

בסיפורך היפה הזכרת את הבשמים שמלכת שבא הביאה איתה בביקורה שי לשלמה המלך. בשמים בהן היא פיתתה את מלכנו שלמה, לבלות איתה ליל עינוגים בלתי נשכח. (חחח... ראש כחול).

ואז, מתקופתו של שלמה המלך, ועד ימנו, תעשיית הבשמים הולכת ופורחת, עד כדי שבא להסב את הראש, אל הגבר המשתמש בסוג הבושם, האהוב עליך...

אני כשלעצמי משתמש אחרי הגילוח באפטר שב  "אדם". ריחו עדין, ומחירו סביר.



המשך כתיבה מהנה. טובה'לה. (חיוך).

לנדב,

בושם"אדם"הוא נעים מאד.אגב,בתור אמן,לא פלא שהסיפור על מלכת שבא יצית דימיונך.קרא שם יותר ואז תדלק עוד.בקשר לליל העינוגים,זה לא במלא ',אלא במסורת.אבל מסורת מענגת .אלא שגם לפי המסורת הילד שנולד להם הוא נבוכדנאצר הקטן.אני לא בטחה שזה מסתדר עם התאריכים.

טובה יקרה..



והסיפור האישי בפוסט אצל ערבה



מה לי כל צרור המור ותמרוקיי מיצריים



סיפורך העצום והרב..בלעתי בשקיקה..כמה חיים 

טמונים וספונים בתוך דפיי-חייך..היתרגשתי ליקרוא