ביחד אך לגמרי לבד

באחד האמשים נפגשתי עם חברה שמזמן לא ראיתיה. היא גרה בעיר אחרת והקשר בינינו הוא רוב הזמן טלפוני. לאחרונה, כל אחת מאיתנו היתה עסוקה עם עצמה ולא כל כך הקפדנו על טיפוח הקשר.

נפגשנו באמצע הדרך וישבנו לנו בנחת בבית קפה טוב וגלגלנו שיחה.

חברתי מאד רצתה לשתף אותי בחוויותיה מהעת האחרונה ואני העדפתי להאזין במקום לדבר. הסידור היה מעולה לשתינו.

חברתי החלה לספר לי על בעיה רפואית שהתעוררה אצלה ובעקבותיה על התובנות אליהן הגיעה.תובנות בעניין הילדים,החברים וגם הידיד האישי שיש לה.

לא ידעתי על קיומו של אותו ידיד אישי אך הוא נגלה לפני תוך זמן קצר. האיש הוא איש מדהים סיפרה החברה, איש חכם,מעניין,בר שיח ראוי וגם מאהב נפלא. בן אדם שהשהייה במחיצתו מעוררת,מענגת,מחזירה ימי עברו אל החיים של היום. הוא מגיע אל ביתה של חברתי בתאום מראש אחת לכמה זמן. כל ביקור הוא התעוררות. כל ביקור הוא חומר למחשבה על הווה ועתיד.

חברתי הפליגה בשבחים על האיש ואני תוך בחישה בכוס הקפה השניה שלי חשבתי שאולי חברתי קצת מגזימה. הרי אם האיש הוא כזה מיוחד ואם היא עונה על צרכיו, למה בעצם אינם מנסים לייצור יחד משותף. לא שאלתי אך חשבתי ועודני חושבת.

וחברתי המשיכה לספר בשבחו של האיש ולא חסכה פרטים. התרשמתי שהאיש ממש משהו שכבר חשבתי שפס מן העולם, אך הנה, כנראה נותרו עוד אקסמפלרים בודדים והוא אחד מהם.

למרות כל הטוב והמיוחד הזה, חברתי ניסתה פעמיים לסיים את הקשר.

לא היה צורך לשאול אותה מדוע אך היא לא הסתירה מאומה. סיפרה שלמרות כל הטוב הזה היא נהנית מהביחד שלה עם האיש,היא לבד.

האיש קבע מראש שהקשר הוא ללא שום עתיד. היה ישר. שיקול דעתה אז היה בין קצת ללא כלום. החליטה שקצת זה יותר טוב מלא כלום. כך נמשכה לה שנה. מפגשים,התרגשויות.הנאות של רגע ולאחר מכן, שיבה אל הלבד המזהיר שלה.

חברתי אינה אדם שיושב כל יום כל היום בבית. התעסקה בהמון פעילויות. המשפחה עטפה אותה. נסעה בין ילדיה וחברותיה. בילתה ונהנתה אך.......תמיד שבה אל ביתה לבד.

בתוך כל בליל השבחים וההללים לפתע סיפרה חברתי על בעיה רפואית שהתעוררה אצלה. משהו שחייב אשפוז של מס' לא מועט של ימים. בני המשפחה לא עזבוה לבד. באו,ישבו איתה והקלו על הימים הארוכים של אשפוז ושל חשש.

למרות הימים הרבים של אשפוז האיש לא בא. חברתי תיארה בפרוטרוט את הרגשתה כאשר חיכתה לבואו. כאשר חיכתה שהאדם אשר ידע כל כך טוב לגרום לה לאושר וויתר על הביקור באומרו שלא רצה להפריע לבני המשפחה שסעדו אותה, כנראה שלא חשב כמה חשוב היה בשבילה.

חברתי עצרה לרגע את שטף דיבורה כשדמעות מבצבצות בקצה עינה. לא, חברתי לא חיכתה למילות ניחומים אלא רק לאוזן קשבת. זימנתי לה זאת בשמחה רבה. המשכנו לשבת עוד זמן מה בשקט.

הזמנו חשבון.

נפרדנו בחיבוקים כמו תמיד רק שהפעם חברתי אפילו לא דרשה בשלומי ולא העשירה את ספר המתכונים שלי באף מרשם מיוחד.

קבענו להיפגש בחודש הבא.