יום אהבה שמח!

פגישה לאין קץ.
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!
לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!
עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.
שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.
ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות.
האחד והיחיד נתן אלתרמן.
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!
לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!
עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.
שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.
ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות.
האחד והיחיד נתן אלתרמן.
הכבשים בפריחת החרציות
חרציות בשלל צבעים.
לקריאת הפוסט
פרחים בדמויות שונות
לא הצלחתי להעביר לפורום גינון מעבריה...
לקריאת הפוסט
ירושלים לבשה צהוב
ירושלים מחליפה צבעים.
לפני כשלושה חודשים פרחה השקדיה והכל היה כאן לבן וורוד. בפרט בכביש בית זית.
לפני חודשיים פרחו הרקפות שצבעו את הסלעים בסגול.
ועכשיו צהוב. שיח הרותם, פורח בשיא תפארתו, לא...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
שיר מקסים .אני אהבתי את "שמחת עניים" שלו(אולי השיר שהבאת מהקובץ) בכל אופן שם הוא מתאר המדבר עצמו כאוהב קנאי(איש עיניים שמרדף מהקבר את עקבי נעליה,הוא יביא לה גם לחם גם מים אם תהיה צמאה,הוא יתחנן לנדבות בשבילה,אבל אם פעם תהיי צוחקת במסיבת מרעייך,כך הוא אומר"אשרוף את ביתך עלייך"
או העיר נצורה מבוא ומצאת ואני אעבור חומות כדי להגן עליה,והרי הוא כבר אינו בי ןהחיים.גם במותו הוא שומר עליה,מלווה אותה,כמו בשיר השבת(הנה הנרות והיין והנה הפת לברך.והיבטת כה וכה ואיש אין-וידעת כי אני אורחך" יש שיאמרו שהמירדף הקנאי הזה אינו אהבה.אבל דבר אחד בטוח,יש כאן להט יצרים חזק.
אכן יש לנתן אלתרמן את השיר "שמחת עניים". שיר עם קנאה תהומית.
ואילו השיר השני הוא "ניגון עתיק". במקור שר אותו אריק לביא.
אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך.
בזמנו בקשו לא לשדר את השיר באמצעי התקשורת. גם כאן יש קנאה ושליטה באחר.
שיהיה לך המשך ערב טוב.
היא האדם היחיד שמה שיש לה בלב גם מעלה בכתב
תמיד צוחקת ותמיד עליזה ובמיוחד אוהבת לרקוד גם אם הנעלים לוחצות
התבשלים לא מהעולם הזה כל השפים בבתי המלון 5 יכולים ללמוד ממנה
כול הבלוגים שהיא מעלה בכתב אחד אחד הם כמו כוורת דבורים תמיד מלאים בצוף חחחחח
חחחחח מי שיחד אותך שכך כתבת.
אולי התכוונת לגיטה אחרת.
בכל זאת תודה ממני ומגיטה האחרת..
שבת שלום.
היסבת לי שימחה גדולה מאד - ליזכותך צללתי למעמקיי-הרשת..
את צודקת. אכן השיר " חיוך ראשון", נכלל בקובץ השירים "כוכבים בחוץ", שיצא לאור ב- 1938.
השיר הוקדש לרעייתו השחקנית רחל פוקס.
אם תשימי לב לחלק מהמילים, יש כאן כעין נבואה על בתו תרצה אתר, היא התאבדה ב- בספטמבר 1977.
אומרים שזה שיר אהבה, לעניות דעתי זהו שיר נוגה ואין בו שמחת חיים רק אחרית אפלה.
תודה על הערתך.
שיהיה רק טוב.