כל השירים שכתבתי....
כל השירים שכתבתי
כל המילים השמחות
כל להט התשוקה
וכל החלומות
הכל מימים רחוקים
מימים שמחים
שלא יחזרו עוד.
כל המילים עזבוני
השמחה אותי נטשה
העצב חובט בי בעוז
יום וליל אינו מרפה,
כי נגדעה חתיכה מליבי
עם מות בני הבכור
לפני כששה חודשים
והוא בן חמישים,
בן אדם חכם ומוכשר,
עם ידי זהב,
כנה וישר דרך,
אהב וידע להעניק מעצמו,
אהב את החיים
טבע ומרחבים,
בעלי חיים.
אני מנסה להמשיך בחיים
אך אין ניחומים,
העצב מלווה אותי יום וליל
והלב מדמם....
מלחמה ושלום
מזמן לא כתבתי בבלוג שלי, הערב, עקב המצב בדרום הארץ, הגשתי צורך לכתוב קצת את המחשבות שליאולי להוריד קצת מועקה מהלב.הרבה מחשבות מתרוצצות בראשי עקב המצב בדרום הארץ.אני ילידת הארץ, הייתי בת חמש כשקמה...
לקריאת הפוסט
זיכרון בסלון
הלכתי הערב ל"זיכרון בסלון" שם שמעתי את סיפורו של ניצול שואה מעיירה בפולין. הוא היה בן 15 כשהנאצים כבשו את פולין, שרד את המחנות ועבודות הפרך. היום הוא בן 94, זוכר את כל מה שעבר ומספר בשפה ברורה את...
לקריאת הפוסט
מפגש קהילת אמנים וחובבי אמנות
http://www.motke.co.il/index.php?idr=440&v=80
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
קשה לאבד בן והכאב מלווה אותך לעד
יחד עם זאת צריך לזכור שהוא לא היה רוצה לראות את אמא מתנתקת ומתנכרת לשמחת החיים.
אני מכיר את הכאב הזה מקרוב כאשר איבדתי בת במחלה הארורה. זה כאב וזה כואב אולם לא הרמתי ידיים. ידעתי שהיא הייתה מצפה ממני להמשיך .
אז נשמח להמשיך ולראות כאן את שירייך ונשמח גם להמשיך להגיב
הצער מחזק את היצירתיות והיצירתיות מעסיקה את המחשבה כשהנפש בוכה בלי די.אין מילים לנחם על כאב כזה.
הצער מחזק את היצירתיות והיצירתיות מעסיקה את המחשבה כשהנפש בוכה בלי די.אין מילים לנחם על כאב כזה.
תביעי בשיר או סיפור את דמותו.
יש צער אך צריכים גם לחזק את
המשפחה להמשיך את הדברים הטובים,
שרצה הבן ע''ה.
אשה משכמה ומעלה
את כאבך אני כואבת ולא מצאתי בפי מילים
איך לנחמך,
טוב שכתבת ושיתפת אותנו
אני פה בשבילך, ואם תרצי גם בפרטי
ימים טובים ויפים שיבואוו עליך
בהוקרה מלינה
אני ממשיכה את החיים
אבל העצב הכבד מלווה אותי בכל מקום
ואמשיך להביא שירים
יש ימים קשים ויש פחות
ואין מה לעשות
פעם כתבתי הרבה שירים
עכשיו אין לי מילים
אני יודעת, עמדו לפני אנשים שלא ידעו מה לומר
תודה לך
וזה עוזר קצת
אבל החסר נשאר
אני התחלתי לכתוב, ולגלות את המילים אחרי שאבי נפטר(באופן לא צפוי אחרי ניתוח פשוט יחסית).
האובדן, הוציא ממני את הכתיבה. רק דרכה הצלחתי להוציא את הכאב.
איתך בכאבך. חיזקי, כדי שתוכלי לתמוך במשפחתו שנותרה בלעדיו.
השיר חזק. והוא מעביר את הכאב שלך.
שלא תדעי יותר צער.
רק מילות הספד וצער
היום יצאו המילים
ואני מנסה להמשיך בחיים
זה עתה קמתי מאבלי ואקרא את דבריך.
המילים בהם השתמשתי בשבעה הן:
המציאות שמה בפנינו עובדות ועלינו להסתגל אליהן.
כיתבי, זה יעזור לך ואולי תוכלי גם להקים גלעד של מילים לזיכרו.
חזקי ואימצי.
שחתכו לי חתיכה מהלב וזה לא ניתן לריפוי
אני ממשיכה בחיים אבל העצב הוא בן לוויה קבוע שלי