פרשת "ראה" ו"ביקורת המקרא"
פרשת "ראה" ו"ביקורת המקרא"
על הדברים האמורים בפרשה זו (פרק י"ב) משתיתים החוקרים המשתייכים לאסכולה זו, והם רוב החוקרים היום, חלק גדול מהנחותיו, ומהתיאוריה שלו על זמן חיבור חלקיו השונים של המקרא.
בפרק שלנו מדובר על ריכוז כל הפולחן במקום אחד (כנראה ירושלים, אם כי היא אינה נזכרת בשמה): "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם... והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם..." (שם, 4 – 5). הפרק דן בפתרון הבעיות שתתעוררנה כאשר ייאסר להקריב קרבנות בכל עיר, כגון מה ייעשה עם שחיטת חולין.
החוקרים הבחינו כי בספר שמות ההוראה שונה לגמרי. שם מצויין שאתה יכול להקריב ולבנות מזבח בכל מקום: "בכל המקום אשר אזכיר (תזכיר, בכתבי היד) את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות, כ, כ,א).
כמו-כן, החוקרים הבחינו כי בחלק מהספרים ההיסטוריים, כגון שמואל, מלכים ועוד, גדולי האומה זבחו בבמות מחוץ למקדש.
התקופה שבה עפ"י עדות ספר מלכים ב (פרקכ"ב) נעשה ניסיון רווי דם לבטל ולאסור את במות,הפולחן בבמות היא תקופתו של יאשיהו (מת ב609 לפנה"ס) וגם בתקופת אבי סבו חזקיהו. בתקופה זו נמצא ספר נסתר בבית המקדש שעבר שיפוצים. ספר מלכים מכנה אותו "ספר התורה", ואכן יאשיהו ביסס את הריפורמה על ספר זה.
החוקרים מצליבים את שתי העובדות אלו וקובעים כי הספר שהתגלה במקדש הוא ספר דברים, אשר ממנו צמחה אסכולה ספרותית, ("האסכולה הדויטרונומיסטית") שהשפיעה מאדעל הספרות התנ"כית ע"י עריכה מחודשת של כל ספרי התורה, וגם של ספר יהושע ואפילו של ספר מלכים.
משהתגלו תגליות אלו יכלו החוקרים להבחין ב"מקורות" שונים שמהם מורכבים ספרי התורה, ומאז הם מדברים על העורך "היהוויסטי, האלוהיסטי" ו"הכוהני" של התורה. החוקרים מבחינים באוצר מילים שונה של כל עורך כזה, בנושאים שונים ובהנחות אידיאולוגיות שונות, והם גם תיארכו את המקורות האלו. כלומר החוקרים בימינו סבורים שהם יכולים להגיד לנו: "מי חיבר את התנ"ך?", ו"מתי חובר התנ"ך", לאחר שמאות שנים הלכנו באפלה.
על הדברים האמורים בפרשה זו (פרק י"ב) משתיתים החוקרים המשתייכים לאסכולה זו, והם רוב החוקרים היום, חלק גדול מהנחותיו, ומהתיאוריה שלו על זמן חיבור חלקיו השונים של המקרא.
בפרק שלנו מדובר על ריכוז כל הפולחן במקום אחד (כנראה ירושלים, אם כי היא אינה נזכרת בשמה): "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם... והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם..." (שם, 4 – 5). הפרק דן בפתרון הבעיות שתתעוררנה כאשר ייאסר להקריב קרבנות בכל עיר, כגון מה ייעשה עם שחיטת חולין.
החוקרים הבחינו כי בספר שמות ההוראה שונה לגמרי. שם מצויין שאתה יכול להקריב ולבנות מזבח בכל מקום: "בכל המקום אשר אזכיר (תזכיר, בכתבי היד) את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות, כ, כ,א).
כמו-כן, החוקרים הבחינו כי בחלק מהספרים ההיסטוריים, כגון שמואל, מלכים ועוד, גדולי האומה זבחו בבמות מחוץ למקדש.
התקופה שבה עפ"י עדות ספר מלכים ב (פרקכ"ב) נעשה ניסיון רווי דם לבטל ולאסור את במות,הפולחן בבמות היא תקופתו של יאשיהו (מת ב609 לפנה"ס) וגם בתקופת אבי סבו חזקיהו. בתקופה זו נמצא ספר נסתר בבית המקדש שעבר שיפוצים. ספר מלכים מכנה אותו "ספר התורה", ואכן יאשיהו ביסס את הריפורמה על ספר זה.
החוקרים מצליבים את שתי העובדות אלו וקובעים כי הספר שהתגלה במקדש הוא ספר דברים, אשר ממנו צמחה אסכולה ספרותית, ("האסכולה הדויטרונומיסטית") שהשפיעה מאדעל הספרות התנ"כית ע"י עריכה מחודשת של כל ספרי התורה, וגם של ספר יהושע ואפילו של ספר מלכים.
משהתגלו תגליות אלו יכלו החוקרים להבחין ב"מקורות" שונים שמהם מורכבים ספרי התורה, ומאז הם מדברים על העורך "היהוויסטי, האלוהיסטי" ו"הכוהני" של התורה. החוקרים מבחינים באוצר מילים שונה של כל עורך כזה, בנושאים שונים ובהנחות אידיאולוגיות שונות, והם גם תיארכו את המקורות האלו. כלומר החוקרים בימינו סבורים שהם יכולים להגיד לנו: "מי חיבר את התנ"ך?", ו"מתי חובר התנ"ך", לאחר שמאות שנים הלכנו באפלה.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
הבחנות כאלו זכורות לי מהסמינריון, שזכיתי להשתתף בו, שעסק בספר בראשית, ובהמשך בחמש המגילות. שני מרצים - פרופסור שנאן, הבקיא בכתבים שבאים בעקבות התורה, דהיינו המשנה והגמרא, ופרופסור זקוביץ',שהפליא בין היתר לקשר להסטוריה של המקום, וכך, בין היתר, גם הדגים לנו לא אחת שילובם של משפטים שהוחדרו לכתוב מאוחר יותר. בעיקר על פי סגנון הכתיבה. כאן אתה מביא דוגמה להבחנה כזאת, שהיא על פי התוכן.
ככלל, חקר המקורות לי הוא מרתק, לבד מהעניין שלטעמי חשוב לנו כיהודים להכירם.
חקר המקורות עוזר לנו לקבוע כי הבדלנות והשמדת העמים המתוארים בספר יהושע לא היו ולא נבראו אלא הם פרי האסכולה הדויטרונומיסטית של תקופת יאשיהו.
ביי