אולי לא הלכתי להיכן שרציתי, אבל אני חושב שהגעתי להיכן שהייתי צריך להגיע
הרבה מאוד אמרות שפר מלאות חוכמה והומור נכתבו על מהות החיים. ישנן אופטימיות יותר, ואחרות הן ציניות ועצובות. אני אוהבת במיוחד את זו של דאגלס אדמס, הסופר הידוע למדע בדיוני (כותב "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") שאמר:
"אולי לא הלכתי להיכן שרציתי, אבל אני חושב שהגעתי להיכן שהייתי צריך להגיע".
אף אדם לא מגיע לשיא שאיפותיו. אפילו המוצלחים והשאפתנים שבינינו היו צריכים לאלתר ולשנות נתיב פעמים רבות במהלך חייהם. נסיבות החיים, הגורל אם תרצו, הפנו אותם ימינה ושמאלה ולפעמים גם כמה צעדים לאחור. מה שחשוב הוא שבסופו של דבר (לאו דווקא בסוף החיים) אתה חש שהגעת לאן שהיית צריך להגיע, ובדרך שלך.
הגישה הזאת הביאה אותי בדרכים פתלתלות לעסוק בכתיבת סיפורי חיים של אנשים מן השורה. גיליתי שלרבים מהם סיפורים מרתקים, מחכימים ומלאי תובנות. במיוחד בולט הדבר בארצנו הקטנה שאליה הגיעו רוב תושביה מכל רחבי הגלובוס, מתרבויות רבות ושונות, מכפרים נידחים ועד לערים הגדולות והמפורסמות, מעוני ודלות ועד לעושר וחיי נוחות. פגשתי באנשים מדהימים, כאלה שעברו מסלול חיים מרשים וגילו כוחות נפש עילאיים, כאלה שהגיעו להישגים מרשימים, ולמרות זאת נשארו צנועים, כאלה שמדברים איתי בגובה העיניים, במילה אחת: בני אדם.
רותי ליאור
כותבת סיפורי חיים
www.rutylior.com
אני מאמינה בגישה הזו.אנחנו לומדים מיקצוע מסויים וחושבים שנעבוד בו,והנה החיים מביאים אותנו לחוג שונה לגמרי,למיקצוע שונה,לעבודה שלא חשבנו עליה בכלל ומתגלה שדווקא לאן שהיגענו בלי התכנית,דווקא כאן אנחנו מיצטיינים ומועיליםוהעיסוק גורם לנו אושר רב.מסתבר לנו שזוהי בעצם השליחות של חיינו.לכאן כיוונו אותנו.מי?אחד יאמר אלוהים,השני יאמר הגורל,וכך הלאה.אבל העובדה נישארת שלכאן היינו צריכים להגיע כדי להגשים את יעודנו בחיים.
כל כך נכון
תודה