הזהות האישית

לויקטוריה,

לכל אדם יש סט של ערכים,אבל רוב האנשים גמישים והתנהגותם מסוגלת להישתנות מהקצה לקצה במצבים שונים.אני צופה בהרפתקאות האמזונס בערוץ2.יש שם בחור ,ריי,שבטוח בכל מעשיו ובעצמו ,אך מגיע הזמן שהוא מאבד את הבטחון העצמי ובוכה.לעומת זאת יש אנשים שניראים כחנונים ופחדנים גם בעיני עצמם,אבל בשעת הדחק נעשים"גיבורים",.נכון שלפעמים השינוי הוא זמני ורק ניראה לעין ולמעשה האדם הזה מיסודו לא היה מה שניראה לנו.

זה מזכיר לי  בדיחה:שני פסיכולוגים הולכים בשביל של הסנטוריום של חולי הנפש ורואים חולה מולם שמחזיק נעל ביית ומחבק אותה.

אתה רואה?אומר הרופא האחד,זה חושב שנעל הבית הזו היא הכלב שלו.תכף תראה בעצמך"הוא ניגש לפציינט ואומר לו,כשהוא מלטף את נעל הבית"איזה כלב נחמד יש לך.מה שלומו"?

-"מה פיתאום כלב"עונה לו הפציינט"אתה לא רואה שזו רק נעל בית"?

-"כל הכבוד .אתה היבראת"אומר לו הרופא"מחר אני משחרר אותך הביתה"

הם עוברים משם ואז הפציינט פונה לנעל הבית שלו"פוצי,איך עבדנו עליו?" אז זהו.לפעמים רק ניראה לנו שהאדם הישתנה,אבל ביסודו הוא אותו האדם.

צהרים טובים טובה



העניין הוא לא ההתחקות



אלא יש אנשים שנולדו כך, במכני המולד שלהם-אין להם זהות קבועה.מגלים את כיוונם בחיים ע"י מערכות יחסים בריאות. וזהו לימוד אישי , מי נמצא ב"מתכונת" זו.



ויש שנולדו, במכני שלהם, שיודעים את כיוונם בחיים ללא קשר לדבר, עם בהירות עצמית.מנתבים את כיוון חייהם  לפי הסמכות הפנימית שלהם, וזה במצב המאוזן, ללא מי שיורה להם כיוון

גם זה בלימוד אישי