טיל ישראלי שלא התפוצץ על כן השיגור
לפני שבועות אחדים התפוצץ טיל ישראלי (שלא באשמת ישראל) על כן שיגור בארצות הברית. כאן מובא סיפורו של אריה הרצוג, שהיה אחראי על מינהלת "חומה" של הטילים הישראליים. הוא מתאר את הבדלי הגישה הניהולית בין ישראל וארצות הברית. אולי זה נותן מושג על מה שאנחנו מצליחים בו.

לפני כמה שבועות, התפוצץ טיל אמריקני על כן השיגור בפלורידה ועליו הלוויין הישראלי "עמוס 6". התקלה התרחשה בעת ניסוי שגרתי. לחלוטין במקרה, ישבתי כעבור ימים אחדים בחברת ידידים בתל אביב. כולם אנשי התעשיה האווירית לשעבר, כולם מבוגרים ובקיאים בנושאי טילים והנושא היה, כמובן, האסון הזה. ביניהם אריה הרצוג, שהיה ראש מינהלת "חומה", היא היחידה במשרד הבטחון, אשר אחראית על פיתוח וייצור אמצעי הגנה אקטיבית מול איום ירי של טילים ורקטות. הפרויקטים מפותחים בחלקם גם בשיתוף תעשיות ביטחוניות אמריקניות. הוא נתן לי במתנה את ספרו האישי, שלא במקרה נקרא "הגנה אקטיבית" ובו מסופרות מקצת מפעולותיו בבטחון ישראל.
בפוסט קצר זה אינני יכול לסקור את כל הפרטים המעניינים מאד שעולים בספר. אתרכז בהבדלים בקבלת החלטות בין הגישה הישראלית והאמריקנית. הבדלי גישה, שבאו לידי ביטוי באותו ניסוי בשנת 2011.
.
בערב יום הולדתו השבעים ישב הרצוג בבסיס הצי "פוינט מוגו" בחוף המערבי של ארצות הברית והביט בריכוז רב בסדרת המסכים שמולו. הניסוי ה-18 של מערכת החץ יצא לדרכו הסופית. עשר שעות של ספירה לאחור עומדות להגיע לרגעיהן האחרונים אחרי חודשים על גבי חודשים של הכנות.
הרצוג היה מהנדס אוירונאוטיקה ברפא"ל ואחר כך במפעל "מבת" של התעשיה האוירית ועסק בפיתוח טילים מונחים עד שהיה למנהל המפעל. עד 2011 עמד בראש מנהלת חומה ואותו ניסוי היה אחת הפעולות האחרונות שלו בתפקיד.
במתחם ה'ישראלי' בבסיס "פוינט מוגו" שכן גם המתחם האמריקני של הפרויקט. בראשו ניצבה ג'ולי, האחראית לפרויקט מטעם סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית. "גם ג'ולי, כמו שאר שותפינו, ניסתה כל העת לוודא שהכל יתנהל לפי החוקים האמריקניים", כתב הרצוג בפרק "הבדלים של תרבות".
"אירועים רבים במהלך הניסוי נבעו מחשש שמא הישראלים יעשו משהו שלא היו צריכים לעשות. היו לא מעט מקרים כאלה וגיא אבירם ואני היינו צריכים לטפל בזריזות בכל אחד מהם ולוודא שהעניינים יחזרו למסלולם הראוי.
"אירועים כאלה התרחשו לרוב בגלל פערים תרבותיים מהותיים ביותר בין האמריקנים לבינינו בכלל ובתרבות העבודה בפרט. אצל האמריקנים הכל מתנהל לפי הספר. אסור לחרוג מהמוסכם ומהכתוב, גם אם יש בעיה של לוח זמנים ואפילו אם המשימה תתפספס, עדיין השמירה על החוקים האמריקניים היא בעדיפות עליונה. לעומת זאת, ישראלי, שנתקל בבעיה - מנסה מיד לפתור אותה בעצמו.
"סיפור אופייני להבדל העקרוני בינינו לבין האמריקנים: בעיצומה של הספירה לאחור, שאורכת שעות ארוכות, יצאתי לארוחה וקבלתי שיחת טלפון מג'ולי. היא אמרה לי שראש סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית, ביקש ממנה לבדוק איתי, האם אני יכול להתחייב שהניסוי יהיה מוצלח, אחרת הוא לא יאשר את ביצועו!
"היינו כבר בספירה לאחור, אבל היינו חייבים לקבל את אישורו לניסוי המבוצע על אדמה אמריקנית. אמרתי לה בלי היסוס: 'אין בעיה. תגידי לו שהניסוי יהיה מוצלח'...
"באותו רגע צריך היה לקבל החלטה מהירה, שהעניינים ימשיכו ויתנהלו כראוי. למזלי, מה שהתחייבתי כלפיו הצליח. אך השאלה של ראש הסוכנות השאירה אותי המום עוד זמן מה", כך סיכם המנהל הישראלי את האירוע האמריקני.
הסיפור הזה בא להמחיש את הבדלי הגישה (והאופי) של הישראלים והאמריקנים ואינו נוגע, כמובן, לטיל שהתפוצץ לפני כמה שבועות בגלל תקלה אמריקנית וללא כל שייכות לישראל.
בפוסט קצר זה אינני יכול לסקור את כל הפרטים המעניינים מאד שעולים בספר. אתרכז בהבדלים בקבלת החלטות בין הגישה הישראלית והאמריקנית. הבדלי גישה, שבאו לידי ביטוי באותו ניסוי בשנת 2011.
.

בערב יום הולדתו השבעים ישב הרצוג בבסיס הצי "פוינט מוגו" בחוף המערבי של ארצות הברית והביט בריכוז רב בסדרת המסכים שמולו. הניסוי ה-18 של מערכת החץ יצא לדרכו הסופית. עשר שעות של ספירה לאחור עומדות להגיע לרגעיהן האחרונים אחרי חודשים על גבי חודשים של הכנות.
הרצוג היה מהנדס אוירונאוטיקה ברפא"ל ואחר כך במפעל "מבת" של התעשיה האוירית ועסק בפיתוח טילים מונחים עד שהיה למנהל המפעל. עד 2011 עמד בראש מנהלת חומה ואותו ניסוי היה אחת הפעולות האחרונות שלו בתפקיד.
במתחם ה'ישראלי' בבסיס "פוינט מוגו" שכן גם המתחם האמריקני של הפרויקט. בראשו ניצבה ג'ולי, האחראית לפרויקט מטעם סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית. "גם ג'ולי, כמו שאר שותפינו, ניסתה כל העת לוודא שהכל יתנהל לפי החוקים האמריקניים", כתב הרצוג בפרק "הבדלים של תרבות".
"אירועים רבים במהלך הניסוי נבעו מחשש שמא הישראלים יעשו משהו שלא היו צריכים לעשות. היו לא מעט מקרים כאלה וגיא אבירם ואני היינו צריכים לטפל בזריזות בכל אחד מהם ולוודא שהעניינים יחזרו למסלולם הראוי.
"אירועים כאלה התרחשו לרוב בגלל פערים תרבותיים מהותיים ביותר בין האמריקנים לבינינו בכלל ובתרבות העבודה בפרט. אצל האמריקנים הכל מתנהל לפי הספר. אסור לחרוג מהמוסכם ומהכתוב, גם אם יש בעיה של לוח זמנים ואפילו אם המשימה תתפספס, עדיין השמירה על החוקים האמריקניים היא בעדיפות עליונה. לעומת זאת, ישראלי, שנתקל בבעיה - מנסה מיד לפתור אותה בעצמו.
"סיפור אופייני להבדל העקרוני בינינו לבין האמריקנים: בעיצומה של הספירה לאחור, שאורכת שעות ארוכות, יצאתי לארוחה וקבלתי שיחת טלפון מג'ולי. היא אמרה לי שראש סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית, ביקש ממנה לבדוק איתי, האם אני יכול להתחייב שהניסוי יהיה מוצלח, אחרת הוא לא יאשר את ביצועו!
"היינו כבר בספירה לאחור, אבל היינו חייבים לקבל את אישורו לניסוי המבוצע על אדמה אמריקנית. אמרתי לה בלי היסוס: 'אין בעיה. תגידי לו שהניסוי יהיה מוצלח'...
"באותו רגע צריך היה לקבל החלטה מהירה, שהעניינים ימשיכו ויתנהלו כראוי. למזלי, מה שהתחייבתי כלפיו הצליח. אך השאלה של ראש הסוכנות השאירה אותי המום עוד זמן מה", כך סיכם המנהל הישראלי את האירוע האמריקני.
הסיפור הזה בא להמחיש את הבדלי הגישה (והאופי) של הישראלים והאמריקנים ואינו נוגע, כמובן, לטיל שהתפוצץ לפני כמה שבועות בגלל תקלה אמריקנית וללא כל שייכות לישראל.
בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
יסלחו לי כל הנוגעים בדבר (משלנו). הלווין עמוס 6, לא נהרס בשל תקלה כלשהי בטיל, אלא חטף
מטח (לייזר כנראה). מסתבר גם, שמנועי הטיל כלל לא פעלו, בעת הפיצוץ. הדעה הרווחת בהקשר
היא, שהאמריקאים לא רצו בשילוח טיל פרטי, כדי להסתיר ולא לאפשר צילומי חלל פרטיים. אינני
נכנס למה הכוונה, אלא רק לעובדה. מלבד זאת, שילוחו של לווין התיקשורת עמוס 6, עמד להיות
הנקודה, בה חברת התיקשורת הישראלית, מעבירה מזכויות ההפעלה, לחברת תקשורת סינית.
החבלה בשילוח, גרמה לסינים, לבזות את אובמה, בבואו לכנס ה-G20, שנערך בסין.
כל האינפורמציה מצויה ביוטיוב. בימים אלה, עומדת הפעלת האינטרנט לעבור לאו"ם. לי אין ספק
שהאינטרנט מועד לעתיד שחור, במסגרת ה"סדר עולמי חדש". אי לכך עצתי לך היא, שאם תרצה
לצפות באינטרנט, עשה זאת כמה שיותר מהר, לדעתי עתידו רע, עד לאי פעולתו. שנה טובה.
גילויי הכי נאות שיכולה
מאד אוהבצ ומעדיפה
אם הגישה הפרוסית
של על פי הספר..
אם תירצה אפשר
יהייה להעמיק את הדיון
חג שמח ושנה טובה ובבריאות
כולנו אוןהבים לעיין בסיפורים שהנעלם גדול בהם מהגלוי.
אנחנו גם אוהבים את ה"סמוך " הישראלי שבעיקרון הוא צריך להיות אסון אולם כניראה והוא מבטא אצלנו את ההצלחה.
מי שקורה מה מצליח המוח היהודי להמציא ולפתח בתחומים שונים נובע כניראה מהסמוך. מנסים וסומכים שיצליח ומגלים שכך גילו בטעות את הגלגל.
מאחל לך ולבני ביתך שנה טובה ומבורכת
גם אני שאלתי עצמי איך אפשר להתחייב מראש שניסוי יהיה מוצלח?כי הרי אם בטוחים,אין צורך בניסוי.שנית,מניין לעמיר האינפורמציה הזו?
קשת, האיש שהתחייב שהניסוי יהיה מוצלח - לא ידע מה יקרה. אריה הרצוג הסביר את ההבדלים בין הגישה האמריקנית ש"הכל צריך להיות לפי הספר" ובין הגישה הישראלית, ש"צריך לבצע". את זה ביקשתי להדגיש.
עמליה שרש, כל אחד מעדיף את גישתו. אבל ההצלחה הישראלית בעולם - היי-טק - היא תוצאת המנהג הישראלי של אי-שמירה על כללים.
יעקב גרשון, תודה על ההערה וההבנה.
טובה פריש, לדעתי השאלה האמריקנית פשוט מטומטמת. אבל מי אני שאקבע...
לכל המגיבים - שנה טובה יותר!
יתכן-אולי-שמא..למרות!?
מה שלא מנסים..נאלצים לשער!
את השחור-והלבן..'''מניחה''' ליתר הטבע!
לאדם..מוטב ועדיף שביליי-אמצע